''מנה של נתחי דג ים נא, חצילים כבושים ושמן פלפלים לימוני, הייתה יפה כמו ציור: פרוסות דג מוסר, שבזקו עליהן מלח גס, ושני חצילים כבושים, שנראו כמו אגסים ביין, וטעמם חמצמץ. מסביב לקולאז' הצבעוני צוירה מסגרת כתומה, היא שמן הפלפלים, שהוסיפה טעם לכל מה שהערמנו על המזלג...''. אדם בר סעד במסעדת לה רג'אנס בתל אביב, והרגיש כמו בחו''ל
''מנה של נתחי דג ים נא, חצילים כבושים ושמן פלפלים לימוני, הייתה יפה כמו ציור: פרוסות דג מוסר, שבזקו עליהן מלח גס, ושני חצילים כבושים, שנראו כמו אגסים ביין, וטעמם חמצמץ. מסביב לקולאז' הצבעוני צוירה מסגרת כתומה, היא שמן הפלפלים, שהוסיפה טעם לכל מה שהערמנו על המזלג...''. אדם בר סעד במסעדת לה רג'אנס בתל אביב, והרגיש כמו בחו''ל
אחת הקלישאות ששמעתי לעייפה בבית אבא, גרסה ש''לא אוכלים במלון, כמו שלא ישנים במסעדה'', וכמו כל האמיתות הסדורות שגדלתי עליהן – הגיעה גם זמנה של זו לעמוד למבחן. ואחרי ביקור במסעדת לה-רג'אנס, כל שיש לי לומר הוא: ובכן אבא'לה – think again!
לה רג'אנס הוא המקום הנכון להגיע אליו אם עופר עיני השבית לכם את היציאה לחופשה השנתית בחו''ל, ואתם רוצים להתנחם, ולו לכמה שעות, באשליה מתוקה של אירופה; אם בא לכם להתעטף בבועה מפנקת של מלצרים מחויטים מרחפים חרישית בדרכם להגשים משאלות שעוד לא נהגו; אם בא לכם לטעום מזון גורמה איכותי, וכשר למהדרין. כן, אבא, מסעדה במלון. מלון דן שעל חוף תל אביב, ליתר דיוק.
וכך במסלול עוקף דיוטי-פרי, אנו מדלגים מהאוויר-במרקם-מרק אפונה של תל-אביב בקיץ, לטריטוריה של כלי כסף כבדים, מוסיקה צרפתית קלה (ושקטה – הצלחנו לשמוע את עצמנו לא רק חושבים – אפילו מדברים!), וניחוח של חו''ל. כשאתה יושב ומביט בחוף באור שקיעה, והמבט מדלג ממשחק סוער של כדורעף חופים, לזוגות מאוהבים שמטיילים שלובי ידיים, דרך ילדים והורים שמקפלים את השמיכה ואוספים את הצעצועים, זה כבר לא משנה אם אתה בקאן, מאליבו או רודוס. המהלך הושלם, נכנסת למצב התודעה של התייר הצופה מבחוץ, שחי בקצב הפנימי שלו, ומשתאה אל מול הטרדות של ההמון המקומי.
סוכנות הנסיעות האנונימית שלנו דאגה לנו לצוות דובר עברית (כמעט בלי שמץ של מבטא), ואפילו לתפריט שכתוב מימין לשמאל. קוקטייל וודקה אפרסקים, שנלגם מכוסות עדינות, עזר לרכך את ההכרעות הקשות שהתחייבו מן התפריט. אחרי שלבסוף החלטנו, נשענו לאחור, נותנים למלצרית לעשות את עבודתה, והמאכלים זרמו להם לשולחננו והפליאו לא רק בטעם, אלא גם בצורת ההגשה האסתטית.
ראשון הגיע לשולחן בקבוק קברנה סוביניון של סגל, מסדרת רכסים. כרם דישון, בציר 2002, אם אתם ממש רוצים לדעת. יין משובח, כבד, פירותי, שהלך ונפתח במהלך הארוחה. בעקבותיו, הוגשה לנו גם סלסלת לחמים משני סוגים, לחם פרג ולחם אגוזים, שהיו מעולים, עם קליפה קשה ומתפצפצת בפה, ופוקצ'ות אישיות, נהדרות ממש. שאפו לקונדיטור! כתחליף לחמאה, קיבלנו ממרח סויה עם זעתר, שהיה טעים מאוד, וריבת דלעת. התחלה מבטיחה.
את המנות הראשונות אכלנו ביחד: מנה של נתחי דג ים נא, חצילים כבושים ושמן פלפלים לימוני, הייתה יפה כמו ציור: פרוסות דג מוסר, שבזקו עליהן מלח גס, ושני חצילים כבושים, שנראו כמו אגסים ביין, וטעמם חמצמץ. מסביב לקולאז' הצבעוני צוירה מסגרת כתומה, היא שמן הפלפלים, שהוסיפה טעם לכל מה שהערמנו על המזלג.
בנוסף, קיבלנו צלחת עמוקה עם שלושה רביולי בגודל בינוני, ממולאים בבשר סלמון רך, שוחים בקרם של כרישה, חלב קוקוס ושמן כמהין. ההברקה של מנה זו הייתה ערימה של תלתלי כרישה חלוטה, שלא רק עיטרו את הכיסונים ושברו את הצבע החום-כתמתם של המנה, אלא גם הוסיפו לה טעם בצלי עדין. אחרי שבדקנו טוב, שאף אחד מהתיירים (האמיתיים) במסעדה לא רואה, ספגנו את שאריות הרוטב עם הפוקצ'ה.
במנות העיקריות התפצלנו. המדמואזל לא אוכלת בשר בערב, על כן הזמינה את דג היום, נתחי פילה של מוסר, בשרם רך ועדין, עורם מטוגן וקריספי, מלווים בשעועית ירוקה שהוקפצה על הפלנצ'ה. רוטב הגזר בלימון היה מעולה, ושילוב כל מרכיבי המנה יצר תוצאה נהדרת. פנטסטיק.
אני בחרתי בצלעות טלה ברוטב לבנדר, דבש ולימון, שבשרן רך וטעמן כבשי בדיוק במידה, לצידן במיה מוקפצת עם טיפות לימון. טעים. המנות לוו גם במקלוני תפוחי אדמה (או בעברית, צ'יפסים דקיקים) ובבטטה אפויה.
לקינוח הזמנו טעימות סורבטים, שילוב נחמד של סורבט תות, קוקוס ומלון עם בזיליקום, גולת הכותרת של המנה. לצידם הגיע מעדן טפיוקה עם מוס שוקולד בלגי וקולי משמש וניל. קינוח זה, שמשלב מתוק עם חמוץ, קל עם כבד, חתם את הארוחה ושילח אותנו בחזרה הלילה. החוף התרוקן בינתיים מאנשים, והטיילת התמלאה במקומיים מכל סוג וגיל, ובתיירים, כמונו, הפוסעים להנאתם לאורך הטיילת, נהנים מבריזה המלטפת, נכונים לבלות את הלילה בעיר ללא הפסקה, היא עירנו תל אביב.
לה רג'אנס
הירקון 99, מלון דן, תל אביב.
03-5202513
