שמח במטבח

האוכל ברוסטיקו מצוין, אבל מה שמעצים את החוויה זה המטבח הפתוח למסעדה, המאפשר לקהל הלקוחות להציץ בטבחים, ולארומה להתפשט היטב באוויר. תענוג

כל סועד היה רוצה, לו ניתן היה לו להציץ אל המטבח, לראות במו עיניו את תהליך ההכנה של המנה אותה הזמין, מראשיתה ועד סופה. המניעים בבסיסו של רצון זה שונים. הסקרנים רוצים לראות איך מכינים להם את האוכל. החשדנים רוצים לפקח על הכנת המנה, ולוודא שהיא הוכנה באופן הטוב ביותר, עם המרכיבים המשובחים ביותר, רמת הבישול הנכונה וההיגיינה הנדרשת. הבשלנים רוצים לצפות בתהליך ההכנה כדי שיוכלו ללמוד אותו, ולנסות את זה בבית. אבל יהיו הסיבות לחלום זה אשר יהיו: ברוסטיקו, מסעדה איטלקית הממוקמת בלב ליבה של ת''א, הוא מתגשם. היושבים במסעדה בכלל, והיושבים על הבר בפרט, יכולים להציץ למטבח הפתוח, הפועל לנגד עיניהם המשתאות.

רוסטיקו, שנפתחה לפני כשנתיים, מעוצבת בסגנון איטלקי, עם ריהוט מעץ, וברקע מתנגנת לה מוזיקה איטלקית נעימה. האווירה נותנת תחושה של חמימות ושל בית, עם ניחוחות של אוכל באוויר. ואכן - הדבר הראשון שחווים בכניסה למסעדה זו הארומה, שמתפשטת בחלל ומגרה את מיצי הקיבה. בן זוגי שיחיה ואנוכי התיישבנו לנו על הבר, והסנפנו את הריחות המדהימים שנישאו באוויר. באיזשהו שלב הוא פשוט סילק אותי ממקום מרבצי, בתואנה שאני חוסמת ריחות, והתיישב לו, מחויך, קרוב יותר למקור הריח.

המלצר/ברמן ששירת אותנו היה מיומן ומקצועי, ושלט ברזי כל אחת מהמנות, ודרכי בישולן. למנות העיקריות לקחנו קרפצ'יו בקר, ושרימפס בלימון. מנת הקרפצ'יו הייתה עדינה והוגשה בצורה אסתטית ויפה: על עלי הקרפצ'יו הדקיקים הונחו עלי רוקט טריים ושבבי פרמז'ן, בליווי נגיעות בלסמי וקרוטוני לחם. מנת השרימפס הייתה, כפי שכינה אותה בן זוגי, יצירת אלוהים קטנה ומענגת: ראשי השרימפס הוגשו על רוטב חמצמץ ומדהים, שהורכב ממיץ לימון, יין לבן, חמאה ופטרוזיליה. לאחר שבלענו את השרימפס, ניגבנו את שארית הרוטב עם פיסות לחם משובחות שהתלוו למנה.

למנה העיקרית הזמין בן זוגי דג דניס שלם בשום, שמן זית ופפריקה, שנצלה בטאבון. הדג הגיע לשולחננו במחבת רוחשת וגועשת, ליבתו פתוחה לרווחה, וכל שנותר לנו הוא להתענג. כל מנגנוני הנימוס נמוגו ברגע אחד כשבן זוגי תפס את שאריות הדג והשתמש בידיו. להגברת התענוג, לוותה המנה בסלט ירוק קטן, שתובל ברוטב ויניגרט עדין.
אני, הקרניבורית במשפחה, שעיתי להמלצתו החמה של המלצר, והלכתי על טליאטה אלה רוקולה - רצועות סטייק סינטה מושרות ברוזמרין, שום ושמן זית, הנאפות בטאבון ומוגשות על מצע של לחם רוסטיקלה, עלי רוקט ושבבי גבינת פרמז'ן. בשר הסינטה היה רך ועשוי במידה הנכונה, ולווה ברוטב צ'ימצ'ורי פיקנטי, שתרם את חלקו בטעם המשובח של המנה.

תוך כדי בליסה, נהנינו להתבונן בטבחים, העמלים על מלאכת הכנת המנות, ומגניבים מפעם לפעם מבטים סקרניים אל הלקוחות, בתקווה לדלות מידע על שביעות רצונם. בין המנות ניגש אלינו ליאור, מבעלי המקום, וסיפר לנו על האני מאמין של רוסטיקו, הטרטוריה האיטלקית והכפרית שלו. המקום, לדבריו, פונה לכולם בלי יוצא מן הכלל. כל מי שחפצה נפשו באוכל איטלקי אותנטי וטהור, במחירים סבירים וללא כל יומרות - הגיע למקום הנכון.

ביקורו של ליאור נתן את האות לקינוחים. בתחום זה החלטנו לתת למלצרנו להפתיע אותנו, והחלטה זו התגלתה כנכונה מאוד. לפנינו הונחו גביע טירמיסו, ומאפה בשם סקיצ'טינה אלה נוטלה. הטירמיסו, הקינוח האיטלקי הרשמי, היה מרענן, וטעמו מיוחד ואמיתי. סקיצ'טינה אלה נוטלה, יציר כפיים מקורי, הינו מאפה מרוח בנוטלת שוקולד חום ולבן, שהוכנס לאפיה קצרה בטאבון, דבר שגרם לקראנצ'יות של המאפה ולגלישת השוקולד מחוץ לגבולותיו. המאפה לווה בכדור גלידה וניל שקירר את חלל הפה והוסיף לטעם המשובח והמיוחד של המנה.

לצערנו הרב, הארוחה הגיעה לסיומה. עשינו את דרכנו לעבר המכונית, כשעל פנינו מרוח חיוך דבילי, המודה על האפשרות שניתנה לנו לאכול במסעדה המקסימה הזו. כשמבטנו הצטלבו סוף סוף, הגענו להבנה משותפת: אם באיטליה נחפוץ - לרוסטיקו נקפוץ.

רוסטיקו
שד' רוטשילד 15 ת''א
03-5100039