נזיר וטוב לו

טור ראשון בסדרה חדשה של טורים שיתפרסמו אחת לחודש, במסגרת קורס האלכוהול המזורז של 2eat. והפעם, על ליקר הבנדיקטין, המשקה האלכוהולי העתיק ואפוף ההילה המסתורית...

הבנדיקטין הוא ליקר שיוצר לראשונה בשנת 1510 בבמנזר גדול בעיירת חוף בשם ''פקאן'' בנורמנדי שבצרפת. הנזירים שהתגוררו במנזר דרך קבע והקפידו להתפלל ולעבוד ימים כלילות הותשו מעבודת הקודש עד כדי כך שדום ברנרדו וינצ'לי, רוקח המנזר, החליט לרקוח עבורם משקה מחזק. רמת האלכוהול במשקה שרקח וינצ'לי עמדה על לא פחות מ-40 אחוז! ועל כל בקבוק הוטבעו האותיות d.o.m, ראשי תיבות של deo optimo maximo'''', כלומר ''אלוהים הטוב, האדיר''.

המשקה שייצר וינצ'לי עבר גלגולים רבים. מהר מאוד הפך למשקה פופולארי בחצר המלך וכך גם התפרסם וקנה את שמו ברחבי צרפת. אלא שברבות השנים, עם המהפכה הצרפתית, נהרס המנזר הבנדיקטיני ואנשיו נהרגו. ספר התפילות שבתוכו הונחה נוסחת הכנת הבנדיקטין, נשרף יחד עם המנזר ונראה היה שהמתכון אבד לעד.

שבעים שנים לאחר מכן, בדרך נס כמעט, רכש אספן עתיקות ותעשיין מקומי בשם אלכסנדר לה גראן ספר תפילות עתיק, שהתברר כספר תפילות מן המנזר הבנדיקטיני שנחרב. בתוך הספר ששרד בדרך פלא מצא לה גראן את הנוסחה להכנת הליקר הבנדיקטיני והחליט להקים מחדש מפעל שייצר את הליקר, אך הפעם במתכונת חילונית. מיותר לציין שהמשקה זכה להצלחה עולמית. לפני מספר שנים הוחל בייצור נוסחה מודרנית יותר ( b et b'''') של בנדיקטין, שילוב של בנדיקטין וברנדי. כיום זהו המשקה הנפוץ והמוכר לרובנו. שני המאפיינים החשובים של המשקה נשמרו עד ימינו אנו: רמת האלכוהול בו עדיין עומדת על 40 אחוז והאותיות d.o.m ממשיכות להופיע על כל בקבוק.

את הבנדיקטין בנוסחה הישנה ניתן ללגום בכוס ליקר (פוני,קורדיאל), בטמפרטורה קרירה.
בנוסחה המודרנית, בשל נוכחותו של הברנדי , נחלוק לו את הכבוד הראוי ונמזוג לכוס
סניפטר (כוס בלון / כוס קוניאק), ונגיש בטמפרטורה חמה, כפי שנהוג להגיש קוניאק.
ואם להנות מהמשקה אז עד הסוף, הנה קוקטייל שמשלב בתוכו את הבנדיקטין: ''פטיש הנזירים'' (monk's hammer'''')
החומרים הדרושים:
כדור גלידה בטעם וניל
25 מ''ל בנדיקטין
שתי כפיות סוכר
דש גרנדין
אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים ומגישים בכוס קוקטייל. אפשר לעטר בדובדבן.