הסתערנו על סלט האבוקדו ועל ה''טאפאס'' שהזמנו למנה ראשונה, קבבונים בטרין חצילים, והלקחים היו כדלקמן: הסלט היה אדיר והקבבונים יופי. בסלט היו המון דברים ירוקים שהסתדרו נפלא אחד עם השני. במיוחד אהבתי את עלי המרווה, שהוסיפו טעם גלילי ונעים. טרין החצילים שבו נחו הקבבונים היה מעושן מעט ושתי המנות הראשונות הלמו זו את זו ואותנו
רק כשכבר היינו ישובים, ממש אחרי שהמלצרית לקחה את ההזמנה שלנו, חשבתי לעצמי פתאום כמה מוזר שזאת הפעם הראשונה שלי בקפה ביאליק. בכל זאת, מקום וותיק עם מוניטין, מצוי בלב העיר ואני עוד לא ישבתי בו מעודי. משונה. השקתי כוס של לימונדה עם עופר וחלקתי איתו את ההרהור האחרון: ''איך זה שעוד לא היינו פה קודם?''.
''זה באמת לא ברור'', הוא השיב, ''אבל כשנסיים לאכול נוכל לומר אם אנחנו מצטערים על זה או לא''.
דיל הוגן לכל הדעות.
המנות שהזמנו נשמעו מבטיחות, לא מעט בזכות ''יציאות'' מגניבות ולא לגמרי שגרתיות. יחד עם זאת, הן התאימו מאד לארוחה לערב שבת (כזאת שיוצאים לאכול אותה בחוץ כשאין הורים בסביבה או כוח לבשל עוף עם תפוחי אדמה). ביאליק הוא בית קפה, אבל המנות שראיתי בתפריט ואלה שהציגה בעל פה המלצרית בהחלט נשמעו לי; וחוץ מזה היו הרבה דברים שרציתי, ולא הכל חזר על עצמו שוב כמו בכל שאר בתי הקפה בעיר. היו, למשל, קציצות זוקיני שנורא התחשק לי לטעום, והיה את סלט האבוקדו שהמלצרית תיארה בהתלהבות. אני לא זוכרת מה בדיוק היו כל מרכיביו, אבל היו הרבה כאלה והם נשמעו טוב ביחד. עופר נדלק כשהמלצרית סיפרה על שיפודי האנטרקוט. ובכן, הוא בחור.
סלט האבוקדו הגיע ואיתו עוד מנת ''טאפאס'' שהזמנו כמנה ראשונה, קבבונים בטרין חצילים. היא אמנם היא לא היתה גדולה כמנה עיקרית, אבל בהחלט לא בגודל סטנדרטי של מנה ראשונה או אולי ראשונה עם פוטנציאל להשביע עד כלות שניים כמונו. הסתערנו יחדיו על שתיהן, והלקחים היו כאלה: הסלט היה אדיר והקבבונים היו יופי. בסלט באמת היו המון דברים ירוקים שהסתדרו להם נפלא אחד עם השני. במיוחד אהבתי את שילוב עלי המרווה, שהוסיפו טעם גלילי ונעים. טרין החצילים שבו נחו הקבבונים היה מעושן מעט ושתי המנות הראשונות הלמו זו את זו ואותנו.
המשכנו הלאה ועופר התעקש על האנטרקוט, שצד את עיניו. מנגד התעקשתי אני על קציצת הזוקיני. כל אחד קיבל את מבוקשו וניתן בהחלט לומר שנהנה גם מההתעקשות שלו וגם מזו של שותפו לארוחה. שיפודי האנטרקוט הוגשו עם תפוחי אדמה אפויים בדיוק כמו שתפוחי אדמה צריכים להיות אפויים ולמרות שבלילות שבת רבים אני מאד משתדלת להכין כאלה בעצמי, ולמרות שזה אמור להיות אחד הדברים הקלים ביותר להכנה, מעולם לא הגעתי לטעם המדויק.
לצד נתחי האנטרקוט הוגש רוטב יין מתוק ומעולה, ממנו מזגתי בנדיבות על הבשר. מה לעשות, אני מהחבר'ה שאוהבים מתוק באוכל שלהם. המנה הגיעה מלווה בסלט והופתעתי למצוא את עצמי אוכלת אותו למרות שרק סיימתי את הסלט של המנה הראשונה. ככה זה כנראה כשהכל נורא טעים, לא מפסיקים לאכול.
אמנם כבר היינו ממש מלאים אבל לא יכולנו לסרב כשהמלצרית הציעה עוגת גבינה ביתית. בהרבה מקומות מצרפים את שם התואר ''ביתי'' לכל מיני מנות, אבל זאת היתה עוגת הגבינה הביתית ביותר שטעמתי מימי. עופר פרש והשאיר אותי להתחזר על העוגה לבד, עד שהתחלתי להרגיש את המחיר בדמות בטן נפוחה ומעט כאובה, כזו הראויה למי שאכל הרבה יותר מדי.
כשכבר קמנו לעזוב התחילה במקום הופעה, לא אירוע יוצא דופן בקפה ביאליק.
''נראה לי שנתחיל לבוא לכאן יותר'', סיכמתי בפני עופר את הרושם הכללי שלי מהמקום. ''האוכל טעים, יש מוזיקה, אווירה מגניבה ושירותים יפים. כמה מוזר שלא יצא לי להיות כאן עד היום. מזל שתמיד אפשר לתקן''.
קפה ביאליק
ביאליק 2, תל אביב
טלפון: 03-6200832
