אין כמו יפו

אין הרבה מקומות בארץ היכולים להתחרות ביופיו של הצוק של באבאי ובשקיעות הנפלאות של ימי שישי אחר הצהריים ולכן, שמחנו לגלות, אחרי מספר שנים של דעיכה, שבאבאי קמה לתחייה, שהדשא שוקם, שהמסעדה פועלת ושהמטבח מוציא מנות יפואיות לתפארת. מנות יפואיות? כן, יש דבר כזה ומיד אפרט

באבאי זה יפו, ויפו, לפחות עבורי, זה קודם כל אוכל.
באבאי ליפו הוא כמו אבני הכורכר מהן בנויים בתיה של העיר הנפלאה והאומללה הזו, הוא חלק מההוויה שלה, מהניחוחות שלה, מההיסטוריה שלה וכמקווה, גם מעתידה.
מעברה האחד של המסעדה, מדרון יפו – מזבלה לשעבר ותוכניות גרנדיוזיות לעתיד – והריסות בית החולים דונולו המיתולגי ומעברה האחר, חוף גבעת עליה המקסים (היכן עוד בארץ תוכלו להשתכשך בחוף ים יחד עם סוסים היורדים לרחצה?), ובתווך, על הצוק, בבית בו נולד באבאי האיש, המסעדה.

אין הרבה מקומות בארץ היכולים להתחרות ביופיו של הצוק של בבאי ובשקיעות הנפלאות של ימי שישי אחר הצהריים ולכן, שמחנו לגלות, אחרי מספר שנים של דעיכה, שבאבאי קמה לתחייה, שהדשא שוקם, שהמסעדה פועלת ושהמטבח מוציא מנות יפואיות לתפארת.
מנות יפואיות? כן, יש דבר כזה ומיד אפרט.

פתחנו עם חומוס. לחומוס של יפו טעם משלו, שאין לחומוס של רמלה, או של ירושלים, או של הגליל – ולא שאלה אינם טובים (כשהם טובים) אלא שטעמם ומרקמם שונה, במיוחד כאשר – הפתעה – החומוס מלווה בפיתות מדהימות מקמח מלא לא מנופה (די דומה לפיתות של סיני).

ליד החומוס ביקשנו פלאפל כי גם לפלאפל של יפו יש את המרקם המדהים שיש רק לו, עיסה כמעט נוזלית מבפנים וקרום עבה וקשיח מבחוץ שכשאתה נוגס בו, אלפי טעמים מתפוצצים לך בפה. פלאפל, שמאז נסגר הדוכן הקטן בכיכר חג'-כחיל כמעט ושכחתי את טעמו.
ועוד הוספנו לפתיחה, לבנה שהוגשה עם עגבניות שנחתכו הרגע ממש ונערמו בשקע של הצלחת, צלוחית של שמן זית עם זעתר וזיתים נפלאים ...ומה עוד צריך הבנאדם?
ואגב, בקשו מנות פתיחה קטנות, אם יש בכוונתכם להמשיך.

על רקע מנות הפתיחה ניהלנו דיון אקדמי על משמעות המונח ''גורמה'', באשר אתר האינטרנט של המסעדה בוחר לקבוע שהמנות המוגשות במסעדה אינן מנות גורמה ואני דווקא סבור שאוכל, גם אם הוא פשוט, אבל מאד מוקפד, עשוי מחמרי הגלם המשובחים והטריים ביותר, יכול ויחשב לגורמה, ובכלל, ניסיתם פעם להכין חומוס בבית? נדמה לי שלבשל מנות גורמה מתוחכמות מה''לה רוס גסטרונומיק'' יהיה מבצע פשוט יותר.

לעיקריות, הוזמן לשולחן דג מוסר מטוגן, ''הסטייה'' של אשת חיקי הנצחית, ואף הוא נהנה מהמרקם היפואי האופייני: המעטפת בה טוגן הדג קשיחה ופירורי הקמח ממש מתפצחים בפה, תוך שבשר הדג שנאטם בתוך המעטפת נותר נימוח ועסיסי, כמו שרק ביפו יודעים להכין. ליד הדג הזמנו שרימפס שהיו בגודל נאה ובמספר מספיק ושחו להם בבריכה של רוטב קלאסי (חמאה, שום, לימון ויין לבן) ומזל שביקשנו שלא יפנו לנו את הפיתות, כך שיכולנו לטבול.

לסיום קינחנו במלאבי על בסיס שמנת, מנה שמוכיחה (וראו הדיון למעלה לעניין הגדרת גורמה) שמלאבי טוב אינו פחות טוב מפנקוטה משובחת ויכול לעיתים אפילו לעלות עליה. כמו בבבאי.

הסיכום שלי הוא פשוט והמסר ברור: באבאי היא מסעדה יפואית שהמאכלים המוגשים בה, ביחד עם המיקום הייחודי לה, מזקקת את טעמי העיר ואת האווירה שלה עד למיצוי מלא. אני אהבתי.

באבאי
רחוב 153/1 גבעת העליה, יפו
טלפון: 03-6593999