חגיגה של מקום

אח מבוערת, נרות דולקים, שאנסונים צרפתיים ואוכל משובח בצלחת. כך נראה הערב הרומנטי של שפרה צח ובעלה, במסעדת אלגונקווין הכפרית שבמושב בניה. פרוטוקול של ערב מהחלומות (הרומנטיים)

''אלגונקווין'' היא מסעדה שבאים אליה במיוחד. גם בגלל מיקומה, אבל בעיקר בגלל קסמה. מדובר בוילה מהסוג שניתן למצוא בטוסקנה או בפרובאנס, אלא שבמקרה זה היא נמצאת במושב בניה, אי שם בין רחובות לאשדוד. צביקה ורלי שולמן - הוא בן המושב והיא עם שורשים צרפתיים - מעניקים כאן חווית אירוח באווירה רומנטית. לצורך כך הם הפכו את סדר יומם: בבוקר הם מנהלים את שגרת המשפחה ועם רדת הערב מתחילים במלאכה. את המפלס התחתון של הבית, שצביקה בנה במו ידיו, הקדישו השניים לטובת המסעדה. במרכזו נמצא מטבח כפרי פתוח, בו רוקחת רלי מטעמים בסגנון צרפתי וממנו נפתחים שני חדרי אירוח, האחד לאירועים רבי משתתפים והשני לארוחה באווירה אינטימית יותר. בחדר השני התמקמנו אנחנו לערב הרומנטי שלנו. אח מבוערת בוערת ברקע, נרות דולקים על השולחן, שירים צרפתיים ברקע ואוכל משובח בצלחת. מי צריך יותר?

נראה שאנו לא היחידים שהשילוב הזה פועל עליהם. לא פחות מארבעים הצעות נישואים הוצעו כאן רק בחודש האחרון, סיפר לנו צביקה, ובעודו מדבר, לא יכולנו שלא לראות את השמחה על פני החוגגים בחדר הסמוך, שחגגו יום הולדת שמונים לאבי המשפחה. מסתבר שהמקום משמש כתובת מבוקשת לחגיגות משפחתיות, כמו גם לאירועים עסקיים של כמה עשרות משתתפים. גם בחדר האירועים, כך התרשמנו, ניכרת תשומת לב רבה ליצירת אווירה: החל מהקירות המחופים בלבנים אדמדמות, דרך הנברשות המשתלשלות וציוריה של רלי המעטרים את הקירות, ועד העובדה שכולם יושבים סביב שולחן אובלי גדול שצביקה תכנן, כך שכולם רואים את כולם והשמחה רבה. גם תפריט האירועים יוצא דופן ולמרות שמדובר באירוע סגור, האורחים יכולים לבחור מתוך רשימה ארוכה של מנות, בדומה להיצע המוגש בחדר הפרטי.

התפריט הרגיל מורכב כך שתמורת 155 ש''ח לסועד מקבלים כאן ארוחה שלמה, מהחל ועד כלה. פתחנו בפוקצ'ה חמה עם חמאה וממרח טפנד, ולצידה סלט חסות רענן, חמוץ מתוק, שהועשר בעלי תרד, רוקט, פלחי תפוזים ושקדים קלויים. עד שהגיעו מנות הביניים דגמנו גם שלושה מיני אנטיפסטי נעימים לחיך: גלילות חצילים במילוי גבינת עזים, עגבניות שרי קלויות בגריל ובטטות בשום. עוד אנו טועמים מזה ונהנים מההוא וכבר נחתו מנות הביניים שלנו: קרוסטיני עם עיגולי גבינת עזים, ומחבת לוהטת ובה ''פטריות לוחשות'', פטריות שמפיניון ופורטבלו טריות מאוד, בטיגון קל מאוד שהשאיר את מרקמן הנגיס, בזוקות מעט פלפל ומלח גס. גרניטה אשכוליות אדומות, הספציאליטה של צביקה, ניקה את החיך לקראת המנות העיקריות.

בנם של צביקה ורלי, שמשמש כמלצר, המליץ בחום על תבשילי הקדרה, וכך עשינו: אוסובוקו ביין וירקות שורש בשביל האדון, ו''קוק-או-וון'', עוף ביין ופטריות, ממנות הדגל של המטבח הצרפתי הקלאסי, בשבילי. שתי המנות עשירות בטעם, עם בשר רך ונימוח ומלוות בפלחי תפוחי אדמה אפויים ושעועית ירוקה מאודה קלות. זו גם ההזדמנות שלנו לקבל הסבר על שם המקום. אלגונקווין, כך מסתבר, היא שמורת טבע שבה אהבו בני המשפחה לבלות בשנים בהן גרו בקנדה, מקום שכולו יערות ואגמים, עם סיכוי טוב לפגוש איילים ואפילו דובים.

בשלב זה גם אנחנו כבר מרגישים דוביים משהו, ולכן הקינוחים שלנו נוטים לכיוון המרענן יותר: פרופיטרולים עם גלידה בציפוי שוקולד צרפתי וקרפ ממולא שוקולד לבן ומעוטר בשפע צבעוני של פירות העונה. בצאתנו אנו עוברים שוב דרך המטבח, שם שוקדת רלי על הכנת המרנגים שיישהו בתנור למשך הלילה וימולאו אחר כך במוס ערמונים. לחוגגים של מחר יש למה לחכות.

אלגונקווין
משק 21, מושב בניה,
טלפון: 08-9421044