נאים השכנים בעיני

גם אצל שפרה צח בבית כולם היו חולים בשבוע שעבר בשפעת. כדי להתאושש, היא לקחה את השכנה לקפה ביאליק, הקפה השכונתי שלהן, ששכנע אותן שהחיים בכל זאת טובים

שכנים זה עניין של מזל. קחו למשל אותי ואת סימונה, שגרה בדירה מולי. איזה מזל. הילדים שלנו הולכים לאותו בית ספר, הבנות הקטנות שלנו חברות עוד מהגן ואפילו הטעם שלנו די דומה. וכך, ילדים, ספרים, מתכונים ועצות עושים את דרכם מדלת לדלת. כאן אני מצילה אותה עם מפתח שנשכח ושם היא מאפסנת אצלה את הבת עד שאחזור. ככה, יש גם כתף קרובה לקטר עליה בשעות משבר. בשבוע שעבר למשל, כל אחת מאיתנו מצאה את עצמה מטופלת בבית מלא חולים. "כשהם רק יתאוששו" הבטחנו זו לזו "נארגן לעצמנו פיצוי הולם". וכאן נכנס לתמונה השכן השלישי, גם הוא עניין של מזל: קפה ביאליק, הקפה השכונתי שלנו. אחרי שבוע של מדידות חום-רופאים-תרופות-בישולים, אנחנו מחליטות שזה בדיוק מה שיעשה לנו טוב: קצת זמן לעצמנו, עם אוכל מפנק שמישהו אחר טרח והכין.

סימונה, עם בטן של חודש שמיני, לא רוצה להתמלא יותר מדי, ומחליטה להסתפק במרק וכריך. לי, לעומתה, מתחשק משהו רציני יותר, כמו פסטה עם סלט קטן ליד. האמת היא שהחלוקה לא ממש משנה, כי ממילא המנות נדיבות בגודלן ואנחנו מחלקות אותן בינינו ומקבלות ארוחה שלמה במחיר של פחות מחמישים שקל לכל אחת. דווקא מרק הבטטה שאנו חולקות לפתיחה הוא החוליה החלשה – טעם הבטטה לא מספיק דומיננטי, וכנגד זאת זרוי עליו פלפל שחור טרי בכמות רבה מדי. שאר המנות, לעומת זאת, בהחלט מצדיקות את היציאה מהבית: כריך הפטה עשוי משתי פרוסות לחם מלא, החובקות מילוי עתיר פלפלים קלויים, גבינת פטה ועלי רוקט. טעים, מרענן ומשביע. גם הרביולי בטטה שלי מוצלח - אל הרוטב הקלאסי של שמנת ופטריות הוסיפו כאן פיסות ירקות קלויים, שמספקים הפתעות קטנות אגב נגיסה. אנחנו אוכלות לאט, נהנות מכל ביס. מה בוער? יש לנו עוד הרבה על מה לדבר, וכל ענייני הבית יכולים לחכות.

וכך אנו מגיעות לבסוף אל הפייבוריט של שתינו, מה שנקרא כאן "קפה מוקה": כוס של קפה מוקצף שבתחתיתה נמסה לאיטה קובית שוקולד בלגי משובח. שולחים את הכפית אל מעמקי הכוס ומעלים אותה מלאה במתיקות שמתמזגת בטעם הקפה. אם כבר שחיתות, אז עד הסוף ולמרות שהקפה יכול בהחלט להיות קינוח בפני עצמו, אנחנו לא מתאפקות ומלוות אותו במוס וניל נפלא, המורכב משכבה דקה של בצק שוקולד, מילוי מוס וניל וציפוי של שוקולד לבן למעלה. כפית ועוד כפית, וכבר החיים נראים קלים יותר. לקראת חצות אנחנו משרכות את דרכנו חזרה הביתה, ורק ליד הדלת אנחנו מתעכבות. עוד יש כמה דברים שלא גמרנו לדסקס. קפה ביאליק, חכו לנו, נחזור בקרוב.

קפה ביאליק
ביאליק 77, פינת ז'בוטינסקי, רמת גן
טלפון: 03-5757585