חברתי הטובה שרית, עברה שינוי ענק בחיים – סוף סוף, אחרי שנים של כוונות וחיפושים, היא מצאה דירה קטנה משלה, במתחם הבורסה שבין ר"ג לת"א, ועברה מהצפון השקט לעיר הגדולה. החלטנו שזו סיבה למסיבה ויצאנו לחגוג את המאורע ב"מולדן" החדשה
שעברה גם היא דירה לאחרונה – מפינה קטנה בירקון ללב העסקים של פ"ת. מיד כשהתיישבנו, הועמסו על השולחן סלטים מכל טוב, הנעשים במקום: ממטבוחה, כרובים במיני צבעים ומיני רטבים ועד עגבניות בתחמיץ שהיו פיקנטיות. יוזכר לטובה סלט החצילים במיונז שגרם לי לנקות את הצלחת לחלוטין עם הפיתה הענקית (ואם הייתה לי קצת פחות בושה, הייתי פשוט מלקקת את הצלחת) שגם היא, דרך אגב, נאפתה במקום והוגשה חמה מהתנור.
המנות הראשונות התעכבו מעט, ואנחנו נהנינו מהסלטים וסקרנו את מולדן החדשה – הצבעים הבהירים, שהציפו את החדר, חיממו לנו גם את הלב בערב הקריר שסימל את תחילת החורף, ושרית הרהרה ברעיון לקחת לדירה החדשה את אחת מהמנורות האפרסקיות שתלויות כמו ירח ענק מעלינו. לדידי, ציינתי שאם הייתי לוקחת משהו הביתה, זה היה את מסך הפלזמה הענק שמשדר קליפים רגועים על קיר המסעדה...
כשהגיעו המנות הראשונות הציפייה השתלמה בהחלט – פטה כבד העוף של שרית נימוח בפה (שלי, גנבתי לה בכל פעם שהסתכלה הצידה),עמד בציפיות של חובבת הכבד הצפונית, והוגש עם טוסטונים ארוכים ועם ריבת בצל מצוינת. אני נהניתי מהפטריות שלי מוקפצות עם נבטים ושלל פלפלים צבעוניים, שעשו לי שמח בעיניים וטעים נורא בחיך.
השינוי של מולדן הזכיר לי את השינוי ששרית ביקשה לעשות בחייה – המעבר מהכפר אל העיר הגדולה וההיי - טקית. נכון, קשה לכנות את רח' הירקון בת"א "פרבר", אך מולדן של הירקון בהחלט היוותה בריחה קטנה מהמולת העיר לחוויה של בית קטן בכפר שקט. מולדן של פ"ת היא כבר אישה אחרת. מרווחת וטמפרמנטית, היא אשת עסקית מתובלת (היטב, אם יותר לי לציין), שעובדת קשה בצהריים ורק בערב מרשה לעצמה להתרווח ולהירגע קצת באווירה רומנטית. ואם במרווחת עסקינן, המסעדה החדשה מרווחת במיוחד וכוללת גם קומה נפרדת לאירועים ואפילו חדר עסקי עד 20 איש.
המנות העיקריות הגיעו והחזירו אותי למציאות – במקום לחלום בהקיץ, לעסתי בכיף. דג הסלמון על האש שלי היה, במילה אחת, טעים. הוא הגיע עם תפוחי אדמה בתנור, שהיו חריפים מדי עבורי, אך שרית, שמורגלת בפירוק דגים חריפים אצל אמא בצפון, השתלטה עליהם, בערך שלושים שניות אחרי שהודיעה לעולם שהיא מפוצצת לחלוטין מספגטי הבולונז שלה (שהיה ענק!). אני, מצדי, השתלטתי לה על הבולונז מיד כשסיימתי את הדג (לא שהייתי רעבה עוד, אבל הייתי חייבת לטעום אותו אחרי שראיתי איך שרית התענגה עליו).
כשהגיעה עת הקינוח, כבר לא נותר בנו כוח. החלטנו להסתפק בקינוח אחד לשתינו כיוון שהסקנו שמקסימום ניקח שני ביסים ונרדם על הכסא עם הפרצוף בצלחת. כמות הקינוחים העצומה שהוצגה לנו הפתיעה אותי מאוד – כיוון שמדובר במסעדה כשרה, לא ציפיתי למגוון כל כך גדול כמו זה שמולדן מציעה. לא פחות מ-10 סוגי עוגות וקינוחים שונים הונחו לפתחנו, ביניהם עוגת פסיפלורה עם וניל ומוס באותם טעמים, מרקיז שוקולד ומוס שוקולד, פאי לימון או פאי קפה עם אגוזים, ועוד היד נטויה...
בחרנו במוס הטריקולד, ומיד כשטעמנו אותו הבנו את ''הטעות'' שעשינו – מסתבר שלנשים באמת יש קיבה נפרדת לקינוחים... מוס הטריקולד, שהוגש עם כדורי גלידה וסירופ שוקולד, היה מדהים, ושתינו טבענו בים השוקולד – גלידה – מוס שלפנינו, מופתעות מהעובדה שהקינוח כשר פרווה. ציינו לעצמנו שבפעם הבאה שנסעד כאן, לא משנה כמה מלאות נהיה – נזמין שני קינוחים (לעזאזל הדיאטה!)ונהנה שבעתיים.
שמנמנות ומרוצות, יצאנו אל הערב הקריר שבחוץ ושמנו פעמינו בחזרה לכיוון הבורסה. בדרך, שרית כבר תהתה בקול לאיזה בר נצא אחרי שהבטן תשתטח קמעה (עד מחר זה יעבור?) ואני? אני חשבתי לעצמי בשקט, ששינוי עושה רק טוב...
מולדן
ז'בוטינסקי 63, פתח תקווה
טלפון: 03-9227795
