עיר הבירה

מלבד הגינס, הדגל והכתר, ישנן ב''דבלין'' עוד 17 בירות מהחבית ובסך הכל, מעל 70 סוגי בירה. קוקטיילים לא תמצאו כאן. באידיאולוגיה. אבל לעדינים ולעדינות יש בירה תפוחים, בירה דובדבנים, בירה אפרסקים ועוד. ביקור בדבלין בר לרגל פסטיבל חמשושליים

שני נושאים צצים במוחנו כשאומרים לנו אירלנד. הראשון, סכסוך הדמים בין הפרוטסטנטים לקתולים והשני, בירה. הרבה בירה. היום, אחרי כמה שנים של שקט,האסוציאציה השניה עולה יותר ויותר עולה בדמיון, ואיתה נהרות בירה הזורמים ברחובות, ובעיקר בגרונות, התושבים של הארץ היפיפיה הזו.

בדבלין, עיר מולדתה של בירת הגינס, זוכה זו ליחס של קדושה. ''הזהב השחור'', היא מכונה ונמזגת בדרכים יחודיות ומענינות. הכל כדי להבטיח את שלמותה ואיכותה. את המתחרים, בירת Murphy's לא תמצאו בדבלין שהשמועות מספרות כי 40% מתושביה עובדים בעסקי הבירה המפורסמת. מהצהריים המאוחרים מתכנסים להם האירים בפאבים השכונתיים, ניגשים לבר, שותים את הפיינט הראשון בעמידה, לוקחים את השני ומתיישבים. מרחק שנות אור עומד בין תרבות בירה זו לבין תרבות הבירה בארצנו הצעירה והקוצנית. אבל מקימי הפאב ''דבלין'' עובדים על לקצר אותו.

עוד לפני הכניסה, מורגשת ההשקעה באיכות. המאבטח לא לבד בכניסה, איתו יושבת גם מארחת ועוד חברים. עושה רושם שהם אפילו נהנים, ואנחנו, שנמצאים חזק בצדק החברתי, יודעים להעריך יחס טוב למאבטחים. רצפה שקופה במבואה חושפת מרתף בירה מדומה אך יפה ומעוצב שמכניס את הבאים לאוירה הנכונה, אפלולית, כיאה לפאב האירי, ואפלוליות זו תקפה כמובן בכל שעה ביום (לפחות מהפתיחה ב-17:00, ובאירועים פרטיים גם לפני). עיצוב המקום, משהו בין כנסיה גותית לפאב, מלא עץ וויטראז'ים, תמונות וקישוטים מהווי יצרני האלכוהול וכמובן, הרבה בקבוקים.

אחרי הכוס הראשונה והרכילות הקטנה, אנחנו מתפנים לחשוף את הסודות שעושים את המקום. כמו תמיד זו ההקפדה על הפרטים והאיכות: חביות הבירה, נחות להן בנעימים בחדר קירור נפרד ומהן מובילה צנרת מקוררת ישירות אל הברזים שבבר. מקצוענים יודעים שבפאבים הרגילים, בהם מונחות החביות בסמוך והבירה מקוררת במהירות תוך מזיגה, נוצר ''שוק'' למשקה והוא מאבד מטעמו והופך מריר. גם הכוסות זוכות ב''דבלין'' ליחס מיוחד ונשטפות בנפרד כדי שלא יתערבבו עם שומני האוכל במטבח ובמדיח.

מלבד הגינס, הדגל והכתר, ישנן פה עוד 17 בירות מהחבית ובסך הכל, מעל 70 סוגי בירה. קוקטיילים לא תמצאו כאן. גם זה באידיאולוגיה. אבל לעדינים ולעדינות יש בירה תפוחים, דובדבנים, אפרסקים ועוד.
בכל יום יש אירוע. בימי ראשון, ריקודים, בשני, הופעות רוק, בשלישי, מוזיקה אירית, ובהמשך השבוע, סוף שבוע.

באירלנד, השעה 18:00 מסמנת את סגירת המטבח. כאן מוותרים לנו על הקשיחות ומגישים גם את האוכל עד השעות הקטנות. מזל, כי אנחנו הגענו בתשע ולא היינו רוצים לפספס. לא מדובר במנות גורמה, אך השניצלונים בבצק בירה, קבבונים, טורטיות עוף, תפוחי אדמה ושמנת שטעמנו, בהחלט שווים.

במקום גם חדר פרטי עם 40 מקומות ומסך טלויזיה נפרד למבקשים לחגוג באינטימיות. שאר מסכי הטלויזיה משדרים כדורגל כל הזמן ובאירועים מיוחדים נפתח גם המסך הגדול.
השירותים משותפים לשני המינים ומהווים זירת התרחשות משמעותית. (אין מה לדאוג, יש מצלמות אבטחה) עמרי מספר, שיש לו חבר שהפך את השירותים לאתר הצייד הקבוע שלו. אנחנו נישאר בבר.

בני 22 ומעלה מוזמנים בברכה, וגם מגיעים. הגישה לנכים נוחה, וכל זאת בין 17:00 בערב, כמו באירלנד, ועד 3:00 בלילה, שזה הרבה אחרי אירלנד.

אני לא מבין גדול בבירות, אבל עמרי אומר שזו הבירה הטובה ביותר ששתה בישראל. כנראה שמשהו הם עושים נכון. ומי יודע, אולי יחד עם תרבות הבירה, בעלי ה''דבלין'' יצליחו להביא לנו מאירלנד גם את השלום? מה אתם אומרים על הרעיון להפגיש את ליברמן ומשעל לבירה בירושלים?

דבלין
שמאי 4, ירושלים
טלפון: 02-6223612