מגוון המצבים בהם נתקל אדם ברצון עז לאכול, הוא למעשה אינסופי. אדם מפתח חיבה למאכלים מסוימים במצבים שונים, עד כדי כך שלעיתים אותו מצב בחייו של אדם אינו יכול להיות שלם מבלי אותו המאכל. הדוגמה הברורה ביותר: תגידו לי אתם – באמת אפשר לראות כדורגל בלי לפצח גרעינים ולהרגיש מסופקים מהחוויה ???
להלן דוגמאות נוספות של מאכלים למצבי רוח / מצבים שונים.
צפייה בסרט
כמובן שהתשובה המתבקשת היא פופקורן. העניין הוא, שבעבר היה הפופקורן משויך לבתי הקולנוע בלבד (או למסיבות כיתה בגיל 9...). ההכנה בבית לקחה זמן ואנרגיה, אבל מאז כניסת אותו מכשיר פלאי בשם ''מיקרוגל'' לשוק, הכנת הפופקורן נהייתה עניין של מה בכך – שמים במיקרוגל, 3 דקות ויאללה...
דבר זה, בעצם, הביא את הפופקורן גם לחווית הקולנוע הביתי. ( מובן שתמיד יש את הבעייתיים כמוני, שלא אוהבים פופקורן באופן כללי, עבורם צריך למצוא איזה כיבוד אחר.) מרגע שהפופקורן נכנס, נהייה קשה מאוד לשבת בחברותא, לצפות בסרט ב- DVD בלי לאכול פופקורן.
ישיבה בפאב
כמה חברים, יושבים עם כוסות בירה. מה יזמינו עם זה? סלט??? לא! הדבר שמשתלב הכי טוב עם ½ ליטר בירה (מלבד עוד ½ ליטר...) הוא בוטנים! טוב, נו. אפשר גם אולי נאצ'וס עם איזה רוטב סלסה חריף ונחמד. זה גם מתיישב טוב. אבל בוטנים זה אולטימטיבי. לא מחייב כזה.
בטן גב על החוף
''הלו ארטיק! תות, בננה, לימון! הלו ארטיק!'' (בינינו – צריך באמת להוסיף על זה?)
אמצע נסיעה חזרה הביתה
כשלא רוצים לעצור בדרך חזרה הביתה (מים המלח, לדוגמה...) מה אפשר לעשות?
לנסוע ישר, ולקוות שבדרך יהיה איזה ''M'' גדול וצהוב, ושלידו יהיה כתוב Mcdrive
חגיגת יומולדת
פה הדבר כבר מאוד תלוי בגיל. בביה''ס היסודי, המילה יומולדת היתה נרדפת ל''עוגת שוקולד עם עדשים עליה (או סוכריות קטנטנות כאלה) ופיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ'' (כמובן – לא ביחד. קודם חומוס בפיתה. אחורי זה העוגה!)
על מה שקורה ביומולדת בזמן חטיבות הביניים/תיכון, אין לי הרבה מידע. לא הייתי במסיבות יומולדת ולא ערכתי כאלה...
בצבא, ישנה חלוקה ברור באופי של אנשים – יש את אלה שעושים ארוחה אלגנטית לחברים, ויש כאלה שלא טורחים לאכול בכלל, ועוברים לדיאטת אלכוהול, בדיסקוטק.
בגיל מאוחר יותר, אפשר כבר יותר לראות שילובים – ארוחה נחמדה למשפחה או לחברים הקרובים, ואחורי זה מסע מפרך בנבכי הנפש השיכורה, אבל להבדיל מתקופת הצבא – הפעם זה יותר בפאבים מאשר דיסקוטקים.
ל''ג בעומר
איך אפשר להגיד ל''ג בעומר מבלי לדבר על קרטופלך? אותם תפו''אים עטופים בנייר כסף שזורקים לתוך האש, ואח''כ מחפשים אותם בתוך הגחלים עד שהם יוצאים שרופים – ואז זה הכי טעים!
ארוחה רומנטית
רצוי משהו לא כבד, כדי לא להרוס את מה שאמור לבוא אחר כך, עם כל מיני קולות קצת מוזרים (מדגישה – קצת!!) פסטה עם סלט ירקות בצד, אולי קצת מרק לפני. אבל שוב – דגש על הקלילות.
את הקינוח אפשר לשלב או לפני או תוך כדי ה''אחר כך''. בחירה אישית, מאוד תלויה בקינוח ובאישיות. (כמובן, אפשר לבחור בקינוח דו-תכליתי כמו קצפת עם תותים, ושם האישיות יכולה להיות משני הסוגים, והקינוח מתאים את עצמו לרגע)
התפלשות
דיכאון. גם לדיכאון יש מאכלים משלו, בעיקר עתירי שומן, קלוריות וכל השאר (במידה ואין חסם נפשי נגד אוכל באופן כללי). דוגמאות? אין בעיה.
Pint שלם של גלידת שמנת (פעם היתה גלידת מונקו של שטראוס. וואו.. דיכאון או לא דיכאון, איזה טעים זה היה...), מול סרט מטופש. סוג הסרט תלוי כבר בטיב הדיכאון – האם הרצון להתפלש הוא עז עד כדי צורך לראות מישהו אחר סובל, או רק להיות לבד, אבל בלי לבכות. למקרה הראשון – סרטים בסגנון 'נשיקה צרפתית' – סבל בהתחלה, עם הומור ו - happy end, או אם זה סוג הבנאדם (הצופה, כמובן) שממש קיץ' – אפשר ללכת עד הסוף ולראות טיטאניק (לא עלינו!). למקרה השני – סרטי ואן דאם, רמבו, הנוסע השמיני או סרטים באמת מטופשים כמו 'אחי איפה האוטו' או אוסטין פאוארס או אפילו x-men.
אפשר גם, או במקום או בנוסף – את הקינוח האולטימטיבי (בעונה, כמובן.) – קצפת עם תותים!! (מוטיב חוזר, שמתם לב?)
יום העצמאות
או, כמו שאבי היקר בוחר לקרוא לו – יום העבצנות. כמו ל''ג בעומר – גם ליום העצמאות יש אוכל משלו. ''על האש''. אנשים נכנסים לאוטואים שלהם, ונוסעים לחניונים וחופים ברחבי הארץ, וממנגלים חופשי. (כמובן שעם ישראל לא זקוק לתירוץ על מנת למנגל. הלוא גם בפסח, על גדות הכינרת – יש עשרות ממנגלים. אבל, איך ייראה יום העצמאות שלנו בלי מנגלים??)
וכמובן, אחרי שמסיימים למנגל – אפשר ללכת למקרר (או לצידנית), להוציא את הקצפת, ולטבול לתוכה תותים. הרי צריך לגוון קצת בקינוחים... לא?
מתכון לקצפת עם תותים
המצרכים הדרושים:
קופסת שמנת מתוקה להקצפה
סוכר
תותים
אופן ההכנה:
מקציפים את השמנת עם מאט סוכר, עד שמתקבלת קצפת יציבה. (יציבה = לוקחים קצת על כף, הופכים את הכף והקצפת לא נופלת/נוזלת מהכף).
שוטפים את התותים טוב טוב.
טובלים את התותים בקצפת, ואוכלים.
ניתן גם לחתוך את התותים לתוך הקצפת, אבל לא לערבב. אם כבר – לעשות שכבות.
הערה: אין צורך ''להשאיר מקום''. הקיבה האנושית תמיד תמצא מקום לעוד קצת קצפת עם תותים.
בתאבון
