נציגו של בכחוס

  אבי הלוי טעם יינות מבורגונדי ונכבש בקסמם של השרדונה והפינו נואר. על בוקה, עפיצות, ארומה ושאר ירקות

עם לוגו בדמותו של בכחוס, אל היין, וסיסמא האומרת ''בורגונדי, אך ורק בורגונדי'', כובש לאט ובבטחה 'לואי ז'אדו' את עולם צרכני היין חובבי יינות בורגונדי. בבעלות חברת לואי ז'אדו 45 יקבים וכאלף כרמים, ובנוסף יש לחברה חוזים ארוכי טווח עם בעלי כרמים איכותיים במיטב אזורי הגידול שבבורגונדי. לאחרונה ביקר בארץ מנהל השיווק של החברה באזור שלנו, Nicolas Dewe, שהעביר מספר טעימות יין, מבציר 2003, לכתבים מתחום היין וללקוחות רשת ''דרך היין'' המשווקת את יינות לואי ז'אדו בארץ.

הטעימה התקיימה במסעדת 'השקד' בתל אביב. מסעדת השקד הוקמה בשנת 1963 על ידי אסתר ואברהם שולביץ וברוב שנותיה התבססה המסעדה על מאכלים שאפיינו את העדה הפולנית: גפילטע פיש, רגל קרושה, חמין עם קישקע וכד'. לפני כמה שנים נטל חיים, בנם של בני הזוג שולביץ את הניהול לידיו והפך את המסעדה למסעדת דגים ופירות ים תוך שמירה גם על המאכלים המסורתיים. המסעדה עברה לאחרונה שיפוץ, המטבח שודרג, התווספו בר ומקומות ישיבה נוספים והמקום זוכה לפריחה מחודשת. הטעימה לוותה במיטב מעדני המסעדה מחציל אפוי עם טחינה ועד שיפודי שרימפס, קלמרי מטוגנים ועוד ועוד.

יינות בורגונדי אינם דומים ליינות של אזורי היין האחרים בצרפת. ראשית, מדובר בשני זני ענבים עיקריים, השרדונה הלבן והפינו נואר האדום. היינות מיוצרים במסורת רבת שנים של ייצור בסגנון עולם ישן כאשר עיקר תהילתו של היין מתבססת על מקור הענבים עד כדי הבחנה בין חלקה לחלקה בתוך כרם מסוים ולעיתים, אפילו שורת גפנים בודדת. מקורה של ההבחנה הזו טמון בחוקי הירושה המקומיים שלפיהם כאשר נפטר בעל כרם, חולקים בניו את שטח הכרם ביניהם (בניגוד לבורדו, למשל, שם ירש את כל הכרם הבן הבכור). מאחר וכל יורש מכר את ענביו בנפרד התחילו להתגלות הבדלים באיכויות בין החלקות.

היינות הלבנים של בורגונדי, שרובם כאמור מזן השרדונה, מתאפיינים בריחות וטעמים פירותיים ומינרליים שהשהייה בחביות עץ מוסיפה להם מה שקרוי 'בוקה'. המסורת המקומית דוגלת בשימוש מתון בחביות כדי שלא לפגום בפרי ובמינרליות. היינות עוברים תסיסה ממושכת על השמרים ובהמשך תסיסה מאלו לאקטית, זו המעניקה ליין את המרקם החמאתי. יינות אלו, שלא כמקובל ביינות לבנים, דווקא כן משתבחים עם הזמן ומחירם של היינות, במיוחד אלו מהחלקות הטובות, מאמיר מאוד עם השנים. היינות האדומים מיוצרים מזן הפינו נואר, זן ענבים מפונק וקשה לגידול וטיפול. היינות המתקבלים מתוארים כיינות בעלי טעמים של בשר נא, עור וכד'. לא קל להתאהב ביינות בורגונדי, אבל מי שנופל ברשתם הופך להיות 'מכור' להם. מחירי יינות בורגונדי מסוימים יכולים להגיע לאלפי דולרים.

בטעימה הנוכחית טעמנו שני יינות לבנים וחמישה אדומים, רובם מבציר 2003. היה זה מדגם המייצג נאמנה את יינות בורגונדי, למרות ששנת 2003 נרשמה כשנה חמה באזור, דבר שהשפיע על הפרי מבחינת הבשלה מוקדמת, סוכרים גבוהים יחסית וכד'. מבין הלבנים אהבתי מאוד את ה- Puligny Montrachet 2002 1er Cru שצבעו כצבע חציר בהיר והוא שופע ריחות מינראליים ועץ קלוי קלות. טעמו מתובלן מעט ומזכיר שקדים מרירים. לאחר גלגול והיין בפה ובליעתו נשאר טעם של עוד. מחירו של היין הזה הוא 379 ₪ וזה עוד 'זול' ביחס למחירי יינות מסוג זה.

מבין האדומים אהבתי דווקא את היין שלכאורה היה אמור להיות הפשוט שבחבורה והוא ה- Cote De Beaune Villages 2003. זהו יין בורגונדי קלאסי המדורג בדירוג Village שהוא הדרוג הנמוך ביחס לאחרים כיוון שנעשה מענבים במישור הנמוך ביותר ביחס למדרון שעליו נטועים הכרמים. היין מכיל את מאפייני זן הפינו נואר הבסיסיים ביותר על מגוון הריחות והטעמים שלו ומחירו הנמוך (139 ש') הופך אותו לאטרקטיבי במיוחד. יין אדום נוסף שאהבתי היה מכרם ספציפי בכפר Volnay ושמו Volnay Clos De La Barre 1er Cru. יין פנטסטי שמייצג נאמנה את היינות המובחרים של בורגונדי: ריח של סיגליות ולפתן שזיפים, מתיקות קלה וחמיצות מעודנת, עם אותם ריחות וטעמים של בשר נא ועור שדיברתי עליהם בתחילה. יופי של יין במחיר סביר – 299 ₪.

את יינות לואי ז'אדו ניתן להשיג בכל אחת מחנויות רשת 'דרך היין' ואם אתה מגיעים לחנות 'דרך היין' בתל אביב שברח' חשמונאים 93, המלצה שלי, עברו את הכביש ופנקו את עצמכם במיטב האוכל המוצע במסעדת 'השקד'.