בטי ונחי מפשלים חוויה... 24.7.09
יום הנישואין שלנו הגיע והחלטתי לפנק את אשתי בחוויה קולינארית שונה מהמקובל.
בחרתי בבטי ונחי אלקין ממושב רמות וארוחת הטעימות המוצעת על ידם, מרחק 45 דקות נסיעה מביתנו.
גייסתי את בני החייל, לנהוג עבורנו ולסעוד עמנו, כך שגם מן היין נוכל ליהנות.
לפי הנחיית בטי הגענו ב 20:05. כ 35 איש כבר ישבו במסעדה והמתינו.
בטי קיבלה את פנינו. היינו רשומים פעמיים.... טוב שלא להיפך.
. מלצרית נחמדה הביאה קנקן נאה של מים ושאלה אם נרצה יין. רצינו. היא מנתה באוזנינו מספר יקבים. ביקשתי תפריט יינות. היא שבה לאחר דקות ספורות והתנצלה שאין תפריט עדכני... והציעה שאתלווה אליה אל כוננית היינות בקצה המסעדה. התלוויתי. סקרתי את המבחר וביקשתי לדעת מחירים. ''יש ב 180 ₪ לבקבוק ויש מיוחדים ב 200, ויש יקרים אף יותר''. איזה מהיינות היו רגילים ואיזה מיוחדים - היא לא ידעה. החלטתי לא להטריח, ובחרתי מרלו מסדרת גמלא של יקבי רמת הגולן בלי לדעת את מחירו.
. היין הגיע לאחר כמה דקות והבקבוק כולו מכוסה אגלי טל. שאלתי מדוע - והתברר שהוא הוחזק במקרר של 4 מעלות צלסיוס. הערתי שיין אדום אמור להיות מוגש בטמפ. שבין 18-22 מעלות (יש ארון יינות מקורר מיוחד לכך). המלצרית, אדיבה כתמיד, הציעה שהיא תמזוג לי כוס לטעימת מבחן, כמקובל, שנמתין מעט, והיין כבר יתחמם ויגיע לטמפרטורה הרצויה בסופו של דבר. היא צדקה, כמובן. היין אכן התחמם והגיע לטמפ. החדר, אך היא לא שבה, כפי שמקובל, לקבל את אישורי על היין. המלצרית שלנו טיפלה באותו ערב ב 22 סועדים בתוך המסעדה ובעוד 6-8 סועדים מחוץ למסעדה - בחצר. באמת לא היה לה קל.
. סלטי הפתיחה והלחם החלו לצאת כארבעים דקות לאחר הגעתנו, בערך ב 20:45.
כחצי שעה מאוחר יותר הגיעו פטריות פורטובלו בעשבי תיבול בתנור. לא ממש נפלנו
המתנו כעשרים דקות. רק אז נתבקשנו לבחור מרק מתוך שני סוגים. בחרנו. המתנה נוספת, והמרקים יצאו מן המטבח. מרק החציל שלי ושל זוגתי הגיע פושר וחשתי חשק בליווי מלוח. ביקשתי ממלצריתנו, עסוקה עד מאד אך עדיין חייכנית, קרוטונים מתובלים למרק. קמט שעלה במצחה סימן שככל הנראה אין במסעדה קרוטונים...(?). נעצבתי מעט וסיכמנו על לחם כתחליף. מלצריתנו הנהנה בהקלה... ופנתה לסיים את חלוקת המרקים לשני תריסרי סועדיה, טרם טיפולה בבקשתי. סיימנו את המרק ההולך ומתקרר, ואז, רק אז הגיע הלחם. שתקנו.
בשלב זה המתנו המתנה ארוכה במיוחד. אני חושב שהשעה הייתה קרובה ל 22:50 כשהחלו להגיש את הראשונה מבין 6 מנות הבשר.
שוקי העוף (פולקע) ברוטב חריף מתוק נאפו בתנור עד שצבעם נעשה חום כהה ובשרם יבש..., לאוסובוקו כבש הגענו ב 23:30. היה כבר מאוחר, הקיבה הייתה מלאה. גם אנחנו וגם זוגות סביבנו החביאו פיהוקים.
הכבש נותר בשלמותו. צלעות החזיר שהוגשו ב 23:40 אולי היו נהדרות. אנחנו לא יודעים - לא היה לנו כוח או חשק להעמיס עוד בשרים כבדים על קיבותינו רגע לפני חצות. על הגשת אוסובוקו העגל ויתרנו לחלוטין. לקוחות חכמים מאיתנו, סביבנו, ביקשו לארוז עבורם את מנות הבשר האחרונות - אולי לצהריים של שבת... יצאתי לחצר והתפתחה שיחה בין סועדים שלא מכירים זה את זה. הקונסנזוס היה - ארוך מדי, כבד מדי, מאוחר מדי.
. מעדן סופלה השוקולד עם כוס תה ונענע הגיעו קרוב לחצות. הפיהוקים כבר לא הוחבאו, הם צצו מכל עבר. המבטים התכופים בשעון העידו על קוצר רוח הולך וגובר.
10. בשלב זה נוצר לחץ של כל הלקוחות במסעדה לשלם את החשבון וללכת. המלצריות המותשות טיפלו בכל לקוח בתורו. נחי ישב במשרדו וחישב במחשבון כיס את החשבון - של כל שולחן בתורו. החשבונות לא היו מוכנים מראש, וזאת למרות שמחיר כל הארוחות היה 160 ₪...! ההמתנה לחשבון התארכה והלכה, והתחושה שהשתלטה עלינו נעה בין תסכול לבין תהייה - למה זה חייב להתנהל ככה?
בטי ונחי, לעניות דעתנו רעיון ארוחת הטעימות הינו מעניין ומאתגר. אצלכם הוא נמשך לאורך זמן רב מדי והותיר לשעות מאוחרות מאד מנות בשריות כבדות ורבות מדי.
מעבר לזה, לפחות אנחנו יצאנו בהרגשה שכנראה השגרה שחקה את ההקפדה על השירות.
במסעדת ''א-לה-קארט'' בעלת מוניטין לא נותנים למלצרית לטפל ב 25 סועדים בתוך ומחוץ למסעדה בעת ובעונה אחת. במסעדה כשלכם ובמחירי היין שלכם מן הראוי שיהיה ארון יינות מקורר ל 18 מעלות, ותפריט יינות עם מחירים עדכניים - זמין למלצריות וללקוחות.
בקיצור - לקוח שמשלם מעל 200 ₪ לסועד (כולל יין ודמי שירות) ראוי לשירות צמוד ומוקפד בהרבה מזה שקיבלנו אצלכם.
בחצר יש יחידת שירותים אחת ל 60 סועדים (לפעמים אף יותר) השוהים מעל 4 שעות במסעדה. זה מעט מדי. ישבתי בדיוק מול יח' השירותים. לא הבחנתי שנכנסו לנקותם במהלך הערב.
ובינינו נחי - בעידן הטוויטר, הפייס-בוק והגוגל, צריך לדעת להפיק את החשבון ללקוח בסוף הארוחה בהמתנה הרבה יותר קצרה מ 20 דקות. מחשב....?
עצה אישית-
כדאי תמיד להחזיק בארון המצרכים של המסעדה שקית קרוטונים מתובלים של ''אוסם''. מי יודע - אולי איזה לקוח עם הרגלים מגונים יבקש...