גולדמן גולן - על מסעדת שצ'ופק 04/06/2006
ישבנו אתמול (שבת) בשעות אחר הצהריים המאוחרות, 3 זוגות חברים ותיקים מתוכם זוג ניו-יורקי ומאוד נהנינו ממגוון הסלטים וכמובן מהדגים ומדרך הכנתם.
החשבון מצד שני הוא תעלומה. כלומר, בסך הכל המחירים מאוד סבירים גם כשמגיע החשבון הסופי.
אבל לא טורחים שתדע בדיוק מהם. מין ישראבלוף קטן כזה. כמובן שאם תשאל יענו לך אבל לך תנדנד כשאתה מוקף בחברים. כנראה, שאין ברירה וצריך להשלים פה בארץ עם התרגילים האלה.
כל זה לא מנע מהניו-יורקים שלנו להגיד בסיום 'חבל שאצלנו אין מקומות כאלה.' כנראה שבניו-יורק המצב עוד יותר גרוע.
בסך הכל היה ממש כיפי. אבל למה, למה, למה? אנחנו פשוט לא יכולים בלי התיחמונים הקטנים האלה?