החובבת גורי - על מסעדת קפה סטף 20/11/2005
הגענו ביום ראשון בסביבו 10:30. בתקוה לארוחת בוקר באוירת נוף הרים ענוגה.
בחניה זבל וטינופת, 8 אוטובוסים עם ילדים נוער ומורים ברעש והמולה.
נכנסים למקום שנראה כמו קיוסק מפותח. ''אפה בית הקפה?'' ''כאן''. אני שולפת מהתיק תמונה מצודדת מהעיתון שמראה ישיבת שנטי על מרפסת לכוון הנוף. ''ואפה זה?'' , '''הנה,'' עונה הבחור, תוך שהוא מראה על מרפסת סמוכה, מלאה ילדים וטף, ללא שלחן וללא כסא. כמובן שברחנו כל עוד נפשנו.
