הגענו בסביבות 10:00 ישבנו בחוץ והנוף מהמם. אבל תוך כמה דקות קפחה השמש על ראשינו ובקשנו לפתוח גם לנו שימשיה מבין כחמש שעמדו סגורות בפינה. המלצרית האדיבה רצה לשאול את הבוס . ''מצטערים, השמשיות מקולקלות '' . אני הזמנתי ארוחת בוקר עם ביצה מקושקשת. זוגי ביקש ''ארוחת בורקס''.
המלצרית הלכה וחזרה : ''לא נשאר בורקס '' -
בלית ברירה, תביאי קרואסון. '' גם הקרואסונים נגמרו, בגלל שאחרי פסח...'' כאן הדם כבר עלה לי לראש ובקשתי לקרא למנהל: היגיעה אחראית משמרת נחמדה ואמרנו לה מה אנחנו חושבים על ''רולדין'' .
לבסוף נמצא איזה בורקס תפוחי -אדמה שהיה כנראה מיום אתמול, יבש, צמיגי ובלתי אכיל. בינתיים הביאו את ארוחת הבוקר שלי : המקוששת הייתה יבשה ושרופה, לתוך גבינת הזעתר שפכו יותר זעתר מגבינה - בלתי אכיל לחלוטין, בסלט הירוק הציצו עלי חסה רקובים, ורק את צלוחית גבינת השמנת לא הצליחו לקלקל. היתה גם קערית זעירה (הכל היה זעיר) של סלט טונה - מתוק ! ...בשלב מסוים גם גילינו בדלי סיגריות ושאר מרעין בישין מתחת לשולחן . הדבר היחיד שהיה מעולה היה הלחם הטרי שלהם.
בשלב זה עמדנו על כך שיגיע אלינו מנהל הסניף.
. כנראה שהנ''ל, בחור חמד אמיתי, כבר קיבל דיווח ראשוני ממנהלת המשמרת ובא בחיוך מתנצל. הושבנו אותו ליידינו והסברנו לו מאין...הדג ואיך אנחנו, עמי ארצות שכמותנו, מבינים שיש לנהל קפה -מסעדה . הוא הסכים עם כל מילה , הבטיח תיקונים וכ''ו ואף הביא לנו מתנה : ככר לחם טרי נהדר . לא הסכמנו לקבל את הלחם כדי שיבין שלא אמרנו את שאמרנו ע''מ לקבל פיצוי.
בינתיים ''רולדין'' בממילא מחוץ לתחום בשבילנו. יש גבול לכל תעלול. ראו הוזהרתם
