דורית לנדשטיין
בתאריך 18/01/2014
אכזבה, תחושת זלזול והונאה - עד לפני מס' שנים נהגנו בכל יום נישואין להגיע לצימר בצפון ולפקוד את מסעדת אלומה (היום כבר לא בבעלות אלפא ואילן), השנה החלטנו לחזור ולחגוג את יום הנישואין בצימר בצפון ולהגיע לסופ"ש, כאשר גילינו שבבעלותם של אלפא ואילן צימרים ומסעדה חדשה, מלאי התרגשות ולמרות המחיר הגבוהה מאוד, הזמנו מקום לינה ושולחן ליום שישי בערב בציפיה לחוויה קולינרית וכל הביקורות השליליות לא האפילו על הזכרונות מהטעמים המיוחדים שחוינו בעבר במסעדת אלומה.
הצימר מעוצב ומאוד יפה על השולחן 5 שוקולדים 3 קלמטינות, אחת מהן ראתה ימים טובים יותר, במקרר מעט חלב בקנקן, מכונה לקפה וצנצנת עם עלי תה טעימים, אמנם לא היתה מסננת מתאימה להכין את התה אבל אנחנו לא קטנוניים אז "דגנו" את העלים מתוך הכוס, אילן אמר שיגיע רק לקראת 7 בערב להסביר לנו על תפעול הקמין, מכונת הקפה והג'קוזי החיצוני, היינו עייפים, היה קר והלכנו לנוח קפואים (למרות המיזוג ), התברר שהוילונות לא אטומים, הביקתה מוארת והמזגן מרעיש מאוד, אבל אנחנו כאמור לא קטנוניים והעייפות הכריע אותנו.
כשקמנו ראינו שיש מגוון כוסות, 2 מזלגות, שני סכינם וצלחת אחת, התקשרנו וביקשנו שכאשר אילן מגיע, שיביא איתו צלחת נוספת וכפית לקפה, אילן מאוד מדוייק והביא כפית אחת, אנחנו לא קטנוניים, הסתדרנו עם כפית אחת ונהננו מהעוגיות שהובאו לצד הכפית. החלטנו להתרחץ ולפנטז על ארוחת הבוקר שתוגש מחר, מסתבר שזרזיף המים במקלחון לא מאפשר לפנטז אבל אנחנו הרי לא קטנוניים ולכן גם החור בחלוק לא ישבור את רוחינו, ניתנו לנו שני גלילי גפת לתפעול הקמין, נאמר לנו שיספיקו לחימום לכל הערב, לא ממש הספיק אבל אנחנו כאמור לא קטנוניים, לבשנו מעיל בביקתה והתחממנו. בערב כשהלכנו לישון הבנו שכל החום מצא את דרכו לגלריה (חדר השינה) ולכן היה לנו קר, נחנקנו מהחום, אבל אנחנו לא קטנוניים, פתחנו חלון וכשהצלחנו לנשום והפסקנו להזיע נרדמנו.
קיבלנו הנחיה להגיע לארוחת הבוקר שתוגש במסעדה לכל המתארחים בצימרים ב- 10 בדיוק, ביקשנו להגיע מוקדם יותר הרי יום שישי רצינו לטייל ומקומות נסגרים בצהריים מוקדם, הוסבר לנו שאלפא עובדת עד מאוחר ולכן לא אפשרי, מלאי אמפטיה לעייפות של אלפא הבנו שנאלץ לוותר על חלק מהתוכניות וגם הנחנו שזו השעה בה יוצאים המאפים מהתנור ויתרנו על חלק מהתוכניות שלנו, אנחנו לא קטנוניים, הגענו בדיוק ב- 10. בדיעבד ראינו ששלוש דקות לפני 10 התקבל S.M.S עם הודעה על איחור של רבע שעה בארוחת הבוקר, המתנו מחוץ למסעדה וכשפתחו את הדלת המתנו רבע שעה נוספת עד להגשה, בעלי מצונן אבל חוש הריח שלי מצויין ולא הצלחתי ל"אתר" מאפים בסביבה, בשלב זה כבר התחלנו לאבד אופטימיות, ב- 10:30 הוגשה סוף סוף ארוחת הבוקר, על השולחן שלנו הונחו בערימה שתי צלחות, 2 מפיות, 2 סכינים ו- 2 מזלגות, הינו צריכים לבחור בין קנקן מיץ תפוזים לקנקן מיץ אשכולית אדומה, רצינו לשאול מה היה קורה אם כל אחד היה רוצה מיץ מפרי אחר, אבל לא שאלנו כיוון שהינו מרותקים למיכל פלסטיק ממנו נמזג מיץ "טבעי" תעשייתי, אבל אנחנו לא קטנוניים ועדיין אופטמיים. בשלב הזה עדיין לא חסרה לנו מפה על השולחן, התחלנו להרגיש בחסרונה מאוחר יותר כאשר רצינו להניח את הסכ"ום ולקחת תוספת סלט. המתנו בסבלנות שיסימו לערוך את הבופה אבל כאשר הזמינו אותנו לגשת לאכול הבנו שהמתנו לשווא ולא יוגשו מנות נוספות, הוגשו 4 קערות: אבוקדו עם עגבניות, טונה עם ביצים קשות, גזר עם סלק ופטרוזליה וחציל קלוי עם טחינה הוגשה גם סלסלת לחם, צלחת עם ירקות חתוכים ו- 4 סוגי גבינות קשות (הינו 3 זוגות, היו 7,8 פיסות קטנות מכל סוג), טעים, לא מיוחד או טעים במיוחד - טעים, הציעו לנו ביצה ביקשנו חביתה, לא שאלו אם רוצים ירק/בצל/פטריות בחביתה אז לא ביקשנו אנחנו הרי לא קטנונים. לא היתה חמאה אבל התברר שאין צורך, הוגשו מיני לחמניות (טעם בינוני), בעלי התמהמה ולא נשארה לו לחמניה אז נתתי לו את שלי ולכן לא היה לי צורך בחמאה , אילן גילה תושיה והוסיף מקל לחם פרוס (גודל ביס ) לסלסלת הלחם - זו התוספת היחידה שהוגשה.
עדיין לא איבדנו אופטימיות וחיכינו לקינוח, הוגשו מבחר גדול מאוד של תיונים וקפה נמס עלית בשקיות אישיות, לאור הנסיון עם הלחמניות הזדרזנו להכין קפה, כנראה שאילן ואלפא לא חשבו שכולנו (שישה אנשים) נרצה לשתות קפה והמים במיכל אזלו לזוג הבא, אילן גילה נדיבות לא אופיינית ותוך כמה דקות הורתחו מים וגם שני הזוגות האחרים יכלו לשתות קפה, חיפשנו ריבה, עוגיה, כל דבר מתוק היה מתקבל בברכה, אמנם אני מרכיבה משקפיים, אבל בעלי רואה מצויין, לא מצאנו. לקראת הצהריים נהינו שוב רעבים אולי עוגיה/גרנולה/פרי/יוגורט/גבינה רכה או יותר לחמניות בארוחת הבוקר היו מונעים את הרעב, את ההזמנה לארוחת הערב ביטלנו כמובן והחלטנו להביא עוגיות מהחדר לארוחת הבוקר ליום המחרת.
ביום שבת המתנו בסבלנות והתבדחנו שאולי היום יהיו שאריות מהמסעדה מאתמול בערב ויהיה יותר מה לאכול, בשעה 10:00"חמושים" בעוגיות עלינו למסעדה לארוחת הבוקר בכדי לגלות ששכחו להודיע לנו שארוחת הבוקר מוגשת בשבת ב- 11:30, איך לא חשבנו על זה לבד, הרי יום שישי בערב עמוס במסעדה ואלפא אפילו יותר עיפה בשבת, בדרכנו חזרה לחדר פגשנו את הלחמניות מפשירות בשמש, למרות שלא ממש דאגנו כיוון שהחתול השגיח שיופשרו היטב, החלטנו להיות קטנוניים, עלינו בחזרה, שילמנו ונסענו הביתה. אילן ניסה להסביר שכדאי שנישאר, שהארוחה עשירה במיוחד, תמהנו אולי הבדיחה על השאריות אינה בדיחה כלל אבל כאשר נזכרנו ששילמנו בדיוק אותו מחיר על הלילה הראשון והשני ואם הוא מבין שהארוחה ביום שישי היתה דלה כנראה שאנחנו לא קטנוניים - הפסקנו לצחוק.
שילמנו על הצימר כ- 300 דולר ללילה, כפול מכל צימר אחר בסביבה, מחיר של מלון יוקרה, הנחנו שיש תמורה לתשלום בצורת פינוקים בחדר, בארוחה טעימה שתוגש, בחוויה קולינרית, אז זהו שלא, זו היתה ארוחת הבוקר הדלה ביותר שהוגשה לנו אי פעם, הדבר הטעים היחיד שאכלנו היו העוגיות שהובאו לחדר, הפער בין היוקרה שהם מציגים והמחיר הגבוה אותו שילמנו לבין מה שקיבלנו בפועל בלתי נתפס. אולי באמת אלפא עיפה מידי וכדאי שתיקח חופשה באיזה צימר או מלון אפילו ברמה בינונית ותבין איך מארחים במקומות אחרים. ביום הנישואין הבא נתרום את הכסף למטרות טובות יותר ולא נרגיש מרומים.
