הסלט משך את תשומת ליבנו ראשון. על מצע של עלים ירוקים וירקות טריים נחו להם ארבעה כדורי ענק של גבינת צאן שמנה ומשובחת. אפילו הכדורים עצמם נראו ככדורי זכוכית מנופחים שהגיעו היישר מונציה. תוך כדי אכילה גילינו נגיעות של זוקיני מוקפץ, עגבניות קלויות, זיתים שחורים וטבעות בצל מתובלות בויניגרט
כשקצץ את הנענע התרשמנו כולנו מיכולתו של עומרי לשלוט בסכין. עומרי מצדו הסביר לנו שעבודה עם סכינים היא כמו סקס: בהתחלה מנסים לאט, בעדינות, קצת מגבירים את הקצב, נפצעים, שוב מאיטים, מנסים שוב מהר ... בסוף מצליחים
שתי המנות העיקריות שנאכלו שלא לומר נזללו על ידינו, היו פנה פילה בקר בשמנת ופלפלת עם רוטב נפלא שהתחבר היטב לפסטה והיה ממש מעדן, וצלעות טלה בגריל, שהיו עסיסיות וקצת כמו בפרסומת למילקי, גרמו לנו להילחם על הביס האחרון
הטורטייה היתה קלילה וטרייה אבל מנת השרימפס היתה מעולה. לא להאמין מה שטיפת אניס ברוטב יכולה לעשות. טוסטים קטנטנים עזרו לנו לחסל סופית את הרוטב המעולה ולהשאיר צלחת נקייה כמו שכל אמא פולנייה היתה שמחה למצוא.