מסעדת "סאפורי" ממוקמת ברחוב קרן היסוד בירושלים, במתחם עולה ומתפתח שבו מגוון מסעדות בולטות בנוף הירושלמי.
הפרשנות של "סאפורי" למנות שיוצאות מהמטבח של השף ניקולאי, היא של מנות איטלקיות המשלבות בין הישן לחדש, בין הקלאסי למודרני, ולא מגבילה עצמה לתחומי ה"איטלקיות" גרידא, אלא משלבת מוטיבים וסגנונות בישול מהמטבח הצרפתי, האסיאתי, ההודי והעכשווי.
בין המנות נמצא לזניה שחורה במלית עדינה של מוסלין דגי ים, סלט קיסר עם אצבעות סלמון עטופות בטמפורה, זאת בנוסף למנות איטלקיות קלאסיות כמו פסטה קרבונרה בגרסה הכשרה עם נתחי טונה מעושנת המיובאת מאיטליה (במקום חזה אווז שמוכר במקור), מבחר פיצות מקמח מימוזה ושמן הזית "דה צ'קו" המשובח, הנאפות בטאבון איטלקי מסורתי, ריזוטו גינה המעוטרת בדלורית צלויה ואפונה צעירה, קרוסטיני קרם כמהין ומוצרלה, ארוחות בוקר ייחודיות כמו מחבת לוהטת VERDE שמגיעה עם ארטישוק רומנה, אגוזים וביצים האפויים בקרם עשבים ועטופים בפוקצ'ה טרייה הנאפית במקום ועוד מנות שלא תמצאו במקומות אחרים. השף האמון על התפריט הוא השף ניקולאי קוזלוב, לשעבר הסו שף של מיכאל כ"ץ ממסעדות לבן, אדום וטרטוריה חב"ה .
בין המנות המעניינות של "סאפורי":
- פולנטה – פולנטת תירס רכה, נגיעות בלסמי, פטריית פורטובלו צלויה, ביצה עלומה, אספרגוס חלוט, פרמז'ן ורוטב הולנדייז בזיליקום (47 ₪)
- רביולי בטטה צלויה – דלורית מקורמלת, עשבי טיבול, אספרגוס בקרם שמנת וגבינת סנט מור (67 ₪)
- סלמון טליוליני – פילה סלמון צרוב, פסטה שחורה ברוטב אליו אוליו, קרם תרד וגורגונזולה (96 ₪)
- לזניה שחורה של מוסלין דגי ים – לזניה מאודה במילוי דגי ים ותרד חלוט, עגבניות צלויות ורוטב חמאה (79 ₪).
עיצוב המסעדה התבצע בשיתוף פעולה בין המעצבות גליה גלעדי וטלי רצאבי מסטודיו "טגה" לבין אוהד רצאבי ממשרד "א' רצאבי אדריכלים", אשר אמונים על עיצוב מקומות נוספים בירושלים כמו מתחם ה"חאן", מסעדת "לוצ'נה", ה"ז'בוטינסקי בר", מסעדת "ריקוטה" ועוד. לדברי אוהד רצאבי, בהתאם לחזון של פרץ לפתוח מקום שישלב בין מכירת פרודוקטים איכותיים וטריים באווירת שוק, לבין מסעדה איכותית אך נגישה, היתה שאיפה ליצור מקום שיעוצב באווירה לא מתיימרת, נינוחה, כאשר מרכז המסעדה הוא אזור הטאבון והבר, אשר הובא במיוחד מאיטליה ונצבע בצבע צהוב ומהווה את מרכז החלל, זאת, בהתאמה למקומו המרכזי בתפריט המסעדה. המסעדה עוצבה כדי ליצור אווירה מזמינה וביתית, משוחררת אך עם זאת מוקפדת עד הפרט האחרון כולל קירות המסעדה הצבועים בצבעי גיר כדי שניתן יהיה לכתוב עליהם את התפריטים, שולחנות העץ הגדולים עליהם מוצגים מוצרי המעדנייה ועוד. השאיפה הייתה לשלב בין חומרים ישנים וחדשים בדומה לתפריט אשר גם הוא יוצר פיוז'ן בין הישן לחדש.
