בשתיים כשבאנו לשעת ההזמנה לא היה מוכן שולחן ,והתבקשנו לשבת על הבר, שזה בסדר גמור .
במקרה כזה אתה מצפה להזמין איזה קוקטייל או משהו להעביר את הזמן, אבל לא היה אצל מי. הבר היה נטוש .
השולחן הלבן היה מטונף.
אני מניח שבתאורת לילה, נרות וכולי אולי המקום נראה אחרת אבל באור היום אפשר היה לראות את האבק על המדפים ושהמקום הוא סוג של זוּלה מוזנחת בסינַי .
גם מיזוג לא היה.
לעומת זה מהרמקול הסמוך נשמעה מוסיקה חזקה, אייל גולן או משהו דומה. הייתי די בשוק וביקשתי להנמיך. הנמיכו אבל אחר כך הגבירו שוב. הסצינה הזו חזרה שלוש פעמים !!!
מי הרכיב לכם את הplay list ההזוי הזה ? (פברוטי R&B ומוסיקה מזרחית)
לבסוף הגיע האוכל. הלכנו על התפריט המירבי.
מנת דג לברק בתנור שלי הגיע בנייר אלומיניום (????) , הדג לא היה אפוי. מנת הבורגול היתה מלוחה בטירוף ובלתי אכילה.
המלצרית ( נראה לי יותר כמו אחראית משמרת ) שאלה אותי ,באיזה שהוא שלב למה לא נוגעים בבורגול. אמרתי לה. זה לא הזיז לה .
גרנד פינלה היה הביקור בשירותים. אין ברז מים פעיל .
השירות קטסטרופאלי. המלצרים ישבו בחבורה ליד הבר ולא נראה שאכפת להם ממה שקורה מטר מהם למרות שהמקום היה די ריק .
אני מניח שהיה להם חם, גם לנו.
להשלים את החוייה : אחד מהם יצא הביתה בסיום המשמרת שלו רכוב על אופניו בתוך המסעדה בין השולחנות .
ציפיתי למקום מדליק , לא שגרתי עם אוכל טעים ונפלתי על דוכן פלאפל עם ההבדל שבדרך כלל הפלפל טעים .
