פופ אפ

לפני שאתם חולצים את פקקו של בקבוק השמפניה בקול ''פופ'' גדול, מוזגים לכוסות ושותים לחיי השנה החדשה – בואו ללמוד קצת על היין הרשמי של החגים, האירועים והמסיבות. מהי שמפניה, מאיזה ענבים היא מיוצרת, כיצד מכינים אותה ובמשך כמה זמן, ומדוע היא נמזגת דווקא לכוס השמפניה הייחודית. למידע החם ביותר מהמסעדות והברים על האירועים הכי מדליקים לחצו כאן

 לפני שאתם חולצים את פקקו של בקבוק השמפניה בקול "פופ" גדול, מוזגים לכוסות ושותים לחיי השנה החדשה – בואו ללמוד קצת על היין הרשמי של החגים, האירועים והמסיבות. מהי שמפניה, מאיזה ענבים היא מיוצרת, כיצד מכינים אותה ובמשך כמה זמן, ומדוע היא נמזגת דווקא לכוס השמפניה הייחודית.

לסילבסטר, הוא ראש השנה האזרחי, יש כמה מנהגים מקובעים בטון: כולנו נלך למסיבה המונית, נידחק עם מאות אנשים ונשלם הון כדי לציין את תחילת השנה האזרחית בסטייל. כולנו נספור לאחור את השניות עד התחלפות השעון ל-00:00, שמרמזת על כניסת השנה החדשה, ונחתום את הרגע בנשיקה רטובה (בשאיפה). ואחר כך, כולנו נחלוץ פקקים ונמזוג זה לזה כוסות שמפניה. כי השמפניה הוא היין הרשמי של המסיבות האירועים. הוא, שפקקו נחלץ בקול "פופ" גדול ברגעים הכי שמחים, ועצם נוכחותו באירוע מעידה על כך שהאירוע הוא גדול, יוקרתי ומיוחד.

אז מיהי בעצם השמפניה, ומה הפך אותה לאורחת קבועה כזו במסיבותינו, אירועינו וימי חגנו?

שמפניה היא יין נתזים, המיוצר על ידי התססה שנייה של יין וקרוי על שם מחוז שמפן שבצרפת. השם "שמפניה" מוגן על ידי חוזה מדריד, מתייחס רק ליין המיוצר במחוז הצרפתי, ורק משקה המיוצר במחוז זה יכול להיקרא בשם זה. משקאות דומים המיוצרים ברחבי העולם נקראים "יינות המיוצרים בסגנון שמפניה", או פשוט יין נתזים. כשמפניה בעלת שם המוגן בחוזה, יש לשמפניה גם ועדה מפקחת: הקומיטה אנטרפרופסיונל די ון דה שמפן. מועצה זו קובעת את חוקי השמפניה, המתייחסים לאופן גידול הגפנים, מיקום גידולים, איכות וזני הגפנים, אופן ערבוב זני הגפנים ועוד.

השמפניה מיוצרת משלושה סוגים של זני ענבים - שרדונה לבן, פינו נואר אדום או פינו מונייה. הענבים המשמשים לייצור שמפניה נקטפים בתחילת העונה, מאחר ורמת הסוכר בענבים אלה נמוכה יותר וחומציותם גבוהה יותר. שמפנייה הינה לרוב יין לבן, אף אם היא מיוצרת מזני גפנים אדומים, וזאת בשל שיטת הסחיטה המונעת מגע בין המיץ שנסחט והקליפה של הענב בה מקור צבעו האדום של היין. השמפניה נקראת בהתאם לכמות הסוכר שנוספה לה: ברוט, יבשה, דמי סק או דו. סוג השמפניה הנפוץ ביותר הינו ברוט. שמפניה בה לא נוסף סוכר בשלב שלאחר ההתססה השנייה נקראת "ברוט זרו" או "ברוט נטורל". ניתן להוסיף יין אדום בעת הערבוב של היינות, ולקבל שמפניה מסוג רוזה.

אופן הייצור המסורתי של שמפנייה נקרא "מתוד שמפנואז": הענבים נסחטים לצורך ייצור היין, ובדומה לכל יין אחר, מיץ הענבים שנוצר מתחיל לתסוס והסוכר בו הופך לאלכוהול. במהלך התססה זו נותנים לפחמן הדו חמצני שנוצר להשתחרר, ונוצר יין הבסיס. יינות בסיס ממספר כרמים ומשנים שונות מעורבבים על מנת להגיע לטעם הרצוי. היין המעורבב מוכנס, עם שמרים ומעט סוכר, לבקבוקים המונחים על צידם, ומאוכסן להתססה שנייה. במהלך התססה זו מונעים מהפחמן הדו חמצני שנוצר להימלט מהבקבוקים, והוא נותר מומס ביין. לאחר תסיסה הנמשכת בין חצי שנה לשלוש שנים, הבקבוקים מסובבים כל יום במספר מעלות, ולבסוף מגיעים למצב בו הבקבוקים שוכבים שצוואר הבקבוק מופנה כלפי מטה. מטרת הליך זה - להביא לכך שכל המשקעים בבקבוק יתרכזו בקרבת הפקק של הבקבוק. לאחר מכן מוצעים מהבקבוק כל המשקעים - תהליך בו נפתח הבקבוק, ומהלחץ שנוצר בו מועפים המשקעים החוצה. הדבר דורש מיומנות, על מנת שלא לאבד חלק גדול מהנוזל בבקבוק מחד, ולהוציא את כל המשקעים מאידך. לאחר הוצאת המשקעים, מוסיפים כמות נוספת של סוכר לנוזל.לאחר מכן, יש ליישן שמפניה לעוד שלוש שנים לפחות, כשרוב היצרנים מיישנים את היין בין 6 ל-8 שנים.

שמפניה נהוג להגיש קרירה, ויש לשתות אותה בטמפרטורה של 7 מעלות צלזיוס. בקבוק השמפניה מוגש בכלי קרח על מנת לשמור על טמפרטורה זו. פתיחת בקבוק השמפניה, בה מועף פקק הבקבוק מלחץ הגזים ונשמע צליל ה"פופ" של שחרור הגזים, הפכה חלק מסורתי מחגיגות רבות, כמו תחרות הספורט פורמולה 1 גרנד פרי, למשל. אניני טעם מעדיפים דווקא את פתיחת הבקבוק בשקט ובזהירות, על מנת למנוע שפיכת המשקה עם שחרור הגזים הפתאומי.

ואם אתם כבר פותחים בקבוק שמפניה – מזגו אותו רק לכוס שמפניה מיוחדת: כוס השמפניה היא ארוכה במיוחד, בכדי ליצור שטח פנים מחוספס נרחב בו המשקה נוגע בכוס, כדי לסייע לשחרור הגזים הנמצאים במשקה, וצרה, בכדי למנוע שחרור מהיר מדי של הגזים במשקה. לכוס השמפניה רגל ארוכה, בה מחזיק שותה המשקה, ובכך נמנע מלחמם את המשקה על ידי החזקת הכוס.