גבורת הנשים

הנר השביעי של חנוכה, וראש חודש טבת, מציינים שניהם את גבורת הנשים, שלקחו גם הן חלק במרד החשמונאים, ומחויבות להדליק נרות חנוכה לצד הגברים, מכיוון שאף הן היו באותו נס. לכבוד חנוכה, מספרים שפים על הנשים הגיבורות שלהם.
לצפייה בסרטון וידאו, לחצו כאן
להשתתפות בתחרות והוספת מתכון לחצו כאן

הנר השביעי של חנוכה, וראש חודש טבת, מציינים שניהם את גבורת הנשים, שלקחו גם הן חלק במרד החשמונאים, ומחויבות להדליק נרות חנוכה לצד הגברים, מכיוון שאף הן היו באותו נס. לכבוד חנוכה, מספרים שפים על הנשים הגיבורות שלהם.

לצפייה בסרטון וידאו, לחצו כאן

להשתתפות בתחרות והוספת מתכון לחצו כאן

כולנו מכירים את המאפיינים העיקריים של חג החנוכה, הנחגג השבוע: סיפור גבורתם של החשמונאים, מהתנגדותם לשלטו היווני ועד לכיבוש בית המקדש; נס פך השמן, שהספיק לשמונה ימים; הדלקת שמונה נרות לזכר שמונת הימים של חנוכת המקדש; אכילת מאכלים מטוגנים בשמן, כסופגניות ולביבות, לציון החג; ומשחק בסביבון, שעליו נכתב "נס גדול היה פה". אולם מעטים יודעים שבחג החנוכה מצוינת גם גבורה נוספת: גבורתם הנשים. הנר השביעי של חנוכה הוא המוקדש ליום זה, ומצוינת בו בפירוש גבורתם של הנשים, שאף מחויבות להדליק נר חנוכה, מכיוון ש"אף הן היו באותו הנס".

הגיבורה העיקרית המצוינת בחג היא יהודית, שלפי מסורות אחדות הייתה אחותן של החשמונאים. בספר יהודית, שביהדות נחשב לספר חיצוני, אם כי הנוצרים מחשיבים אותו לחלק מהברית הישנה, מסופר סיפור גבורתה של יהודית, אלמנה יפה ועשירה, שהערימה על הולופרנס, שר הצבא האשורי של נבוכדנצר. ע"פ הספר, היה הולופרנס במסע כיבוש מפרס עד צידון, ובארץ כבר היה בדרכו אל עבר ירושלים, עצר בעיירה בתוליה (כנראה שהכוונה לבית-אל) והפיל על היהודים פחד גדול. אז, יצאה יהודית ביוזמתה אל מחנהו, קיבלה גישה חופשית פנימה לאחר שהצהירה כי היא מאמינה שהיהודים יפסידו ורוצה להתפלל לשלומם, שיכרה את הולופרנס במהלך משתה, כרתה את ראשו, הביאה אותו אל היהודים ועודדה אותם לצאת ולהילחם. גבורתה של יהודית הניסה את האשורים, שברחו לאחר שגילו כי מנהיגם מת, והביאה ליהודים ניצחון.

בקהילות יהודיות רבות בארצות ערב, נהוג היה לציין את ראש חודש טבת, שחל בחנוכה, כ"חג הבנות" – "עיד אל בנאת", ובעוד הגברים שמחים על גבורת החשמונאים - שמחות הנשים על גבורתה של יהודית. בחג זה היו נהוגים מנהגים שונים, ביניהם הענקת מאכלי גבינה לנשים, מכיוון שעל פי המסורת יהודית – יהודית הרדימה את הולופרנס בחלב, ולא ביין, בדומה לדרך בה הרדימה יעל את סיסרא, וגם גבורתה מצוינת ביום זה.

לכבוד החג, מציינים מספר שפים לכבוד איזו אישה ידליקו את הנר השביעי של חנוכה, ומיהי הגיבורה הנשית שלהם.

הכל אודות אמא

השפית-קונדיטורית דפנה ברוך, בית הקפה פיתויים: "אמא שלי. היא הבנאדם החזק ביותר שאני מכירה. הייתי מגדירה אותה כנביאה. מבחינתי היא תמיד דוחפת אותי ותמיד מאמינה בי ותמיד הכי מפרגנת. תמיד הכי שם כשאני צריכה אותתה. בלעדיה לא הייתי מגיעה למה שאני היום. היא נותנת לי הרבה כוח".

השף דוד גולדווסר, מסעדת פסטיס: "אמא שלי. כי היא הצליחה לגדל שני ילדים, לשלב את זה עם עבודה, להיות איתנו בכל דקב שרק אפשר, לדאוג לנו לאוכל בלי ג'אנדקים, והיה לה זמן גם לעצמה. היום כהורה, אני מסוגל להעריך את כל מה שהיא עשתה ועושה. אישה די מופלאה. אבל אני מניח שכל אחד חושב ככה על אמא שלו...."

השף מאיר אדוני, מסעדת כתית: "אמא שלי. היא באמת גיבורה בעיני. היא גידלה שלושה בנים לבד כמעט, בגילאים צפופים, וגידלה אותנו טוב. להעיד על עצמנו זה לא יפה, אבל היא גידלה ילדים מחונכים, משכילים, מוכשרים כל אחד בתחומו, ועד היום היא שומרת על הגורים שלה, גם מפני הכלות שלהם... אישה שאני מעריץ. אהבה של אמא זה אהבה אבסולוטית לילדים שלה".

חיים גן, איש הענבים: "אני חייב תשעים אחוז מהידע, ההשכלה, הרגישות, והפרספקטיבה שלי לחיים לנשים שסביבי. אבל אם צריך לבחור אחת, אני אחטא בקלישאה: זה חייב להיות אמא שלי. היא אישה שאני חייב לה את הכישורים שלי, את חוש הטעם שלי, את חוש הריח שלי, היא דוגמה להערצה. אמא, חברה, עמיתה, בשלנית חסד ואישה מדהימה".

השפית הדסה וולף ממסעדת קום איל פו:: "אמא שלי היא אישה חזקה ודומיננטית, היא תמיד נתנה לי ביטחון בבחירות שלי, מבחינתי היא מודל לאהבה, כנות ושקט נפשי. מבחינתי אלה תכונות מדהימות וראויות להערצה".

רוב הזמן את אשתי

השף שאול בן אדרת, מסעדת קימל: "אשתי, כי היא גם מגדלת ארבעה ילדי, ועובדת כל יום במסעדה, ומחזיקה בית. ויש לה גם זמן לבעלה, והיא פשוט נהדרת".

השף מרקוס גרשקוביץ, מסעדת קנלה: "אשתי. היא הסיבה שבגללה אני מבשל – היא לחצה עלי שאני אלך ללמוד בישול, כשעוד היינו חברים והייתי מבשל לה ארוחות בשביל הכיף בבית, ללא שום כוונה לקחת את זה במקצוע. היא התאהבה באוכל שלי והיא הראשונה שהרגשתי סיפוק אחרי שאני מבשל. האהבה הזאת והסיפוק הזה זה מה שהביא אותי לתחום הזה".

השף ליאור חפצדי, מסעדת קנלה: "אני יכול להגיד אישה אחת שהסתכלתי עליה ועשתה לי וואו, אישה שהצליחה להשיג שלושה כוכבי מישלן, ואני גאה בה ברמות על, כי רוב השפים הם גברים. לפני חמש שנים שלחתי את כל קורות חיי אליה, אבל לא התאפשר לה להעסיק אותי, אבל אני מאמין שזה יגיע. חוץ מזה יש, כמובן, את הילדה שלי, שלא האמנתי שילדה בת שנתיים יכולה להפוך לך את החיים ככה, ואת אשתי. אני חושב שאם לא אשתי – לא הייתי מגיע לאן שאני נמצא. כשהתחלתי במקצוע היא הייתה איתי וכולם סביבי לא רצו שאלך לזה, וזלזלו, והיא זאת שתרמה למה שאני היום. היא אפילו נתנה לי את הכסף לנסוע לסטאז' באיטליה, עד רמות כאלה. זה ללא ספק אישה שעומדת מאחורי בעלה".

דודו אוטומזגין, שף-קונדיטור של רשת הקונדיטוריות אוטמזגין: "אשתי, בגלל כל מה שמסביב – מטפלת לי בילדים בצורה הכי מדהימה שיכולה להיות, ובבית, ובעסק. היא הגיבורה שלי".

חיים טיבי, מסעדת מוסקט מצפה הימים: "אשתי. כי היא סובלת לחיות עם שף, ולקחת את כל מטלות הבית עליה, ועושה קריירה בחינוך של אנשים עם מוגבלויות. אשת חיל מי ימצא".

וגולדה גם

השפית שפרה מיכאלוביץ', הטובים של שפרה: "גולדה מאיר. היא ליוותה אותי בילדות כראש ממשלה, וזה לא היה דבר מובן מאליו. ההורים שלי היו ליכודניקים שרופים, אבל אני תמיד ראיתי אותה בתור אישה מדהימה. באופן כללי – כל הנשים בפוליטיקה מדהימות בעיני, שהן יכולות מול העם שלהם ומול כל מנהיגי העולם. כל אישה שיכולה לעמוד בפורומים כאלה – אני מצדיעה לה. ויש, כמובן, את בתי הקטנה, שתחגוג בחנוה יום הולדת ארבע, והיא מאוד אסרטיבית, בצורה הטובה של המילה. הייתי רוצה להיות כמוה".