כתבים מאוהבים

הם צברו לא מעט קילומטראז' בסיקור מסעדות, הם כיתתו רגליים מצפון הארץ ועד דרומה, הם טעמו, לגמו וקינחו מאות של מנות, ולקראת הולנטיין דיי, יום האהבה הלועזי, ביקשנו מכתבי האתר שלנו לבחור מהי המסעדה הרומנטית המועדפת עליהם. 

מצעד הרומנטיות של שפרה צח 
שלושים וקצת שנות נישואים לימדו אותנו שהרומנטיקה – פנים רבות לה, וארוחה רומנטית על אחת כמה וכמה. הנה שלוש הפייבוריטיות שלנו, כל אחת עם הסגנון המיוחד לה, כל אחת והעונה היפה לה. הכפרית הקסומה: מקום בלב - מאז גילינו את המקום לפני כעשור, אנחנו חוזרים אליו שוב ושוב. גן קסום בפאתי רעננה, שופע צמחיה, מפלי מים, פינות חמד נסתרות וכלים עתיקים, יחד עם חווה אורגנית המספקת ירקות ותבלינים מהשדה אל הצלחת. הנושקת לים: טורקיז - מה רומנטי יותר מאשר לשבת במרפסת הצופה אל הגלים, ממש על קו המים, להשיק כוסית יין משובח ממבחר היינות המרשים של המסעדה, ולהתענג על כל מה שיודעים כאן לעשות מדגים – נאים וכבושים, מטוגנים או בתנור.היוקרתית-אלגנטית: אריא - הכי להיכנס לעולם אחר בלי לצאת מהעיר. בבניין משוחזר להפליא בלב תל-אביב, מסעדת שף אלגנטית עם קוקטיילים מיוחדים ומנות מקוריות שמלהטטות בין המטבח האסיאתי והמטבח הצרפתי.

הברברית של גיא סופר-זמרני
מסעדות רומנטיות יש בשפע, באמת, לקראת חג האהבה תמצאו כל שנה לא מעט כתבות שימליצו לכם על המקום הכי רומנטי לנשק בו את בת הזוג – והכל מהסיבות הכי טובות ונכונות. אני ממליץ על משהו קצת שונה, רומנטיקה בסגנון אחר: מסעדת NG, בקצה נווה צדק, באיזו סימטה אפלולית (אוף, נו, טוב – רומנטית), מפנקת אתכם בסעודת ברברים שבה מניחים בצד את נימוסי השולחן ואוכלים כמו ברברים אמיתיים - בידיים.  הישיבה סביב שולחן אבירים מאבדת אולי מהפרטיות, אבל לא בשביל האחרים הגעתי לכאן. אני פה כדי להנות עם האשה שלידי משתייה אלכוהולית ללא הגבלה, המשחררת רסנים ומפילה מחיצות, בשביל הבשרים המוגשים לוהטים ונאכלים בידיים חשופות, תאוות הבשרים הזו, כמה שהיא מגרה ! משאריות המיצים הניגרים מהבשר, והתוספות המעניינות, הלחם, ואמרנו כבר – האלכוהול. 

כרמית אופק והאיטלקית הסטייליסטית
רוסטיקו בשדרות רוטשילד תל אביב הינו מקום מלא באור אחד גדול, הייתי אומרת גוש אחד שלם של אהבה, וכי יש מקום יותר מתאים ממנו לחגוג את הולנטיין? ברוסטיקו כבשה אותי מיד האווירה, האינטימיות שיש, הספייס שיכולתי למצוא שם עם חברים קרובים וליהנות לא סתם, אלא בסטייל. ברוסטיקו מצטיינים בשירות אדיב עד מאוד, הדבר ניכר עוד לפני שמתיישבים, ומה הפלא שהמקום תמיד עמוס בסועדים מרוצים. החוויה ברוסטיקו היא טראנס משובח של טעמים כיאה לעושי הנפלאות במטבח וגם אהבה, הרבה אהבה. אז קחו לכם שעה וקצת של איכות, רוסטיקו הוא המקום בה׳ הידיעה שיש לתל אביב להציע. ובנימה אישית לקראת הוולנטיין, תאהבו קודם כל את עצמכן/ם על מנת שתוכלו לבחור את הכי טוב שאפשר עבורכן/ם, פשוט כי הוולנטיין חוזר בכל שנה והחיים הם חד פעמיים. 

ליאור פנחסי עם הטרנדית הסוחפת
רומנטיקה... וואי, כמה זמן לא הייתי רומנטי. שנייה, אנסה להיזכר מה זה. פרחים וידיים מגששות ופתקים משעשעים ואיזה כינוי שמופי מטופש ומחוות קטנות של יום חולין. ממש בא לי על הדביקות הזו, ולא אכפת לי מהמעטה הציני שתפרתי במיוחד בשבילי. לפעמים קופצים לי לראש דברים שאעשה עם זוגתי לעתיד כמו קפיצה לבריכת הקשתות ברמלה, טיול לאזור בית שמש, להרוג טורקי קטן של ערב במצפה רמון, או בילוי באריא. חובב אוכל שכמותי לא יכול שלא לדמיין איזה ערב מהנה במסעדה רומנטית, והראשונה שקפצה לי לראש היא אריא. כל כולה רומנטיקה, אבל לא קיטשית, אלא נעימה ומחייכת. הבניין היפיפה שהיה ביתו של יואל משה סלומון, השירות המעולה, הקוקטייל המופלא "Sesame Street" ובעיקר האוכל המושלם והיצירתי של השף גיא גמזו. קוקי סאן ז'ק ושקדי עגל להתחלה, לברק וכיסונים מלאים בכל טוב לעיקריות ולקינוח עוגת נמסיס. זהו, הכול מתוכנן לפרטי פרטים, עכשיו רק חסר הדבר הקטן שנקרא בת זוג. בקרוב אצלי. ובקרוב באריא.  

קרין אביב חולמת על מקסיקו
"לעוף היא רוצה איתו עד למקסיקו, לחצות את קו הים" כך שר אביב גפן וגורם לי כל פעם מחדש לפנטז, לדמיין ולראות את עצמי הכי מוחשי שאפשר על חוף הים עם החול הלבן והמלטף, כוס מוחיטו ביד ונאצוס לנשנוש בצד. ברגעים שאני פוקחת את עיני ומבינה שהחול של מקסיקו  ישאר בקרוב בגדר בחלום והדבר הכי קרוב למקסיקו שאני אראה בשנים הקרובות זאת המסעדה מקסיקנה, אני לא מתבאסת. נהפוך הוא, הפרפרים מתחילים להתעופף בבטני מחדש. אלו הרגעים שבן זוגי ואני נשים פעמינו למסעדה ונהנה מהאוכל, מהאוירה, מהשירות הנעים שמביאים לי את מקסיקו הכי קרוב שאפשר. הכי כיף לחלוק את ארוחת הטעימות ולהקפיץ יחד טקילה ולהנות מצ'ורוס לקינוח. אז נכון, זאת מסעדה תוססת, מלאת אור, מוסיקה בקולי קולות ברקע הכי רחוק ממפות מגוהצות, אור מעומעם ונר קטן על השולחן, אבל היי, הפנטזיה המקסיקנית שלי שבאה לידי ביטוי באווירה התל אביבית  עושה לי את זה גם במישור הרומנטי. אז אהובי, קח אותי למקסיקו או מקסיקנה, מה שבא לך....

יונתן שטרנברג צועד אל עבר הנמל
מה הופך מסעדה או ארוחה ל"רומנטית"? אורות מעומעמים ונרות, מפות לבנות, נוף מרהיב, מבנה מיוחד, מוזיקה שקטה, בית קפה בסמטה פריזאית, ארוחה ביתית ומפנקת, ואולי טברנה בכפר קטן ושקט ביוון עם שולחן עץ רעוע יענה על ההגדרה? מבחינתי, כל התשובות נכונות וכשאוכלים אוכל טוב עם אנשים שאוהבים, קל מאוד לעבור למחוזות הרומנטיקה. הרומנטית הראשונה שעלתה בראשי הייתה המטבח של רמה בנטף בה ביקרנו הרבה פעמים. לצערי, המסעדה סגורה לאחר שנשרפה כליל בגל השריפות האחרון. נקווה שיפתחו שוב יום אחד. מסעדה נוספת שנכנסת בהחלט לקטגוריה הרומנטית וגם מגישה אוכל טעים ומעניין היא הלנה ששוכנת בנמל קיסריה העתיק המציעה תפאורה יוצאת דופן של כחול ים מאופק אל אופק ועתיקות ארכאולוגיות מרהיבות של הנמל העתיק והמשוחזר, מטבח ים תיכוני עם הרבה דגים, פירות ים וירקות עונתיים וגם כמה מנות בשר למי שצריך. מומלץ להגיע לקראת שקיעה , להזמין שולחן במרפסת, כוס יין טוב כמה מנות מעולות ולהביט אל הים. לא צריך יותר מזה.  

הקסומה שכבשה את טל יונאי שרייר
מה צריכה מסעדה רומנטית טובה אם לא ים, שקיעה ואוכל שעוטף אותך בחום ועדנה. את כל אלו אפשר למצוא באורי בורי. על חופה של עכו העתיקה, בתוך מבנה אבן אותנטי מהתקופה העותומאנית שוכנת אחת מהמסעדות הקסומות ביותר של ישראל. פשוטה וכובשת, עם מפות צחורות על שולחנות עץ ומול הנוף עוצר הנשימה של העיר העתיקה, אי אפשר שלא להתאהב כשמבקרים בה. המנות של אורי בורי, הרפתקן, מלח הארץ ושף אוטודידקט, הן כמו אהבה ראשונה - מסעירות וחד פעמיות, כאלו שנצרבות עמוק בתוכך, אבל גם עדינות ומלטפות שגורמת לך לרצות להתרפק עליהן לעד. רומנטיקה היא לא בהכרח אור נרות נוגה ופסטה בניחוח איטלקי, אורי בורי מוכיחה לי כל פעם מחדש שהים הסוער שווה לא פחות.

דן תורן משוטט בין יאכטות
אחד הזיכרונות הרומנטיים בחיי לקוח מסצנה במסעדת נאמוס הממוקמת על הרציף מול היאכטות בהרצליה פיתוח. יש דברים שקורים רק במקום בו הים פוגש את המזח, היין הנכון פוגש את הכוס והאוכל האגדי פוגש את החיך. המסעדה ממזגת בין שני עולמות, מצד אחד מנות ים-תיכוניות שופרא דשופרא ומצד שני, להפליא, מנות אסייאתיות (בעיקרן סושי) מעוררות תיאבון. התיישבנו לארוחת ערב זוגית - קארין, שהיתה אז זוגתי ואני. אולי היה זה היין הטוב או האווירה המיוחדת במקום או אולי השילוב של הכל, אבל איכשהו, מרגע שהתיישבנו ועד שקמנו מהשולחן, פשוט לא הצלחנו לנתק מבטים. בחוץ טיפטף גשם עדין ומהחלונות הגדולים יכולנו לראות את היאכטות מרקדות באיטיות על המים. האוכל המשובח, ניחוחות הים, המוסיקה העדינה שמתנגנת ברקע העניקו לנו תחושת אינטימיות מוחלטת, על אף שלמעשה היתה מלאה עד אפס מקום. תודה נאמוס על רישום איכותי בספר הזיכרונות הקולינרי שלי.

ולנטיין שמח!