עשרת כללי הברזל של המנגל הישראלי

מכירים את זה שתמיד, רגע אחרי שהתמקמתם בחורשה נבחרת והדלקתם את המנגל בהצלחה, מתיישבת לכם על הראש חבורה של ערסים? שהנגלה הראשונה של הבשר תמיד נשרפת? שאף אחד לא נוגע בירקות? שהמנגליסט הראשי תמיד נשאר רעב? אז מה, גם אנחנו מכירים. לכבוד יום העצמאות והעל-האש ההכרחי שלו, הנה עשרת כללי הברזל, שחלים על כל מנגל ישראלי באשר הוא

מכירים את זה שתמיד, רגע אחרי שהתמקמתם בחורשה נבחרת והדלקתם את המנגל בהצלחה, מתיישבת לכם על הראש חבורה של ערסים? שהנגלה הראשונה של הבשר תמיד נשרפת? שאף אחד לא נוגע בירקות? שהמנגליסט הראשי תמיד נשאר רעב? אז מה, גם אנחנו מכירים. לכבוד יום העצמאות והעל-האש ההכרחי שלו, הנה עשרת כללי הברזל, שחלים על כל מנגל ישראלי באשר הוא 

כלל המיקום
לא משנה שניסיתם למצוא איזה יער נידח במעלה אפרים. לא משנה שנסעתם עד הר הנגב, כי שמעתם שיש שם איזו חורשה שאף אחד לא מגיע אליה אף פעם. לא משנה שניסיתם להתחכם, ולהציב את המנגל שלכם מתחת לשלושה עצים במעלה הרחוב. תמיד, תמיד יהיה שם מישהו קודם, ומייד אחריכם תגיע משפחה עם עשרים ילדים, שש בש ומוזיקה מזרחית בפול ווליום. כי ככה זה: אלא אם כן יש לכם מרפסת או גינה, המנגל לעולם לא יצעד בדד.

כלל הפטריארכליות
אנחנו כבר במאה ה-21, זה נכון. נשים קיבלו זכות בחירה, יצאו לעבוד, מרוויחות יותר כסף וכובשות את האוורסט, אם זה מסתדר להן בלו"ז. אבל בכל הקשור למנגל – עולם כמנהגו נוהג. סביב המנגל יתגודדו תמיד הגברים, רק הגברים, אך אחד חוץ מהגברים. וגם אם לוקחת באירוע שפית במסעדת צמרת המתמחה בבשרים – היא עדיין תשב בצד עם הילדים ותקטר שהאוכל לא מגיע. אין מה לעשות, על האש זה עולם של גברים, ועוד לא נמצאה האישה שתתלונן שלא נותנים לה לעמוד ולהזיע בתוך העשן, במקום לשבת בצד עם הבנות ולרכל.

כלל השמרנות
נכון שקניתם מנגל חשמלי מצוין בהום סנטר. נכון שהילד הביא נפנף אוטומטי, שמונע מהמנגליסט הראשי לעמוד בתוך העשן. נכון שהצטיידתם בגנרטור, פחמים מיוחדות, בלוני גז ושאר ירקות. אתם הרי יודעים שבסופו של דבר תעמדו מעל המנגל הישן והמצ'וקמק, עם פחמים רגילות בתכלית, ותלבו את האש עם הפריסבי של הילד. חדשנות זה אולי טוב בשביל הרושם. אבל בתכל'ס, בכל מה שקשור לעל-האש, טכנולוגיה זה לחלשים.

כלל הקורבן
לא יעזור בית דין, שנים של ניסיון או עצות משלל הסובבים: הנגלה הראשונה של הבשר תצא תמיד שרופה. לא ידוע את זה בגלל שהחום על פני השטח עוד לא אחיד, הלהבות עוד לא לגמרי ירדו, או שאף אחד לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים ולהגיש בשר נא. ואולי זו בכלל השגחה עליונה: הסיבוב הראשון של הבשר, קורבן הוא לאלוהי המנגל שבשמיים.

כלל הפותחן
זכרתם להביא מלח, סכו"ם, מפיות ושקיות זבל. זכרתם להכניס לאוטו את החומוס, הטחינה, סלט תפוחי האדמה וכל הבשרים. לא שכחתם משחקים לילדים, שמיכה לשבת עליה, וערכת עזרה ראשונה שכוללת פלסטרים, אלוורה ומשחה נגד עקיצות. אבל איך, לעזאזל, תפתחו את השימורים? כי ככה זה במנגל: אף אחד לא יזכור להביא את הפותחן.

כלל הירקות
אתם מוזמנים להשקיע בשיפודי עגבניות ובצל. אתם יכולים לחתוך מלפפונים וגזר לגפרורים דקים, ולסדר אותם יפה על מגש עגול. אתם יכולים לשים על האש ירקות אקזוטיים, כמו אספרגוס ופטריות חורש. ואף אחד לא יאכל את זה. להוציא יוצאי דופן שנכנסו לפנתיאון הקולינארי רק כי הם יושבים טוב בפיתה, כמו סלט כרוב או תפוחי אדמה, יום העצמאות זה בשר. חסה זה לארנבות.

כלל הדיאטה
חלקו השני של כלל הירקות, המיועד לשומרי המשקל שבינינו: נכון שאתם בדיאטה. נכון שעד עכשיו הורדתם כבר חמישה קילוגרמים שלמים, והמוטיבציה שלכם בשיאה. נכון שהצהרתם שהשנה לא תיגעו לא בפיתות, לא בבשרים שאינם חזה עוף ולא בכל הסלטים האלה עם המיונז. אבל למה שלא תהיו כנים עם עצמכם? הרי בסופו של דבר אתם תאכלו, והרבה. במקרה הטוב סתם תחטפו איזה קבב פה, סטייק שם; במקרה הרע – תגמרו לילדים את השאריות מהצלחת. לא עדיף פשוט לוותר על זה ליום אחד, וליהנות מהאוכל? את הדיאטה תתחילו מחר.

כלל המיון
זה בכלל לא משנה אם הצטיידתם בערכת עזרה ראשונה, תחמתם את הילדים במתחם נפרד, הוריתם להם להתרחק מהמנגל, מטיפוס על עצים, מבעלי חיים ומשיחים חשודים, והצמדתם להם מבוגר אחראי. באיזשהו שלב, מישהו ייפול, יישרט, ייעקץ, ידמם, ייחבל, ינקע את הרגל, ידרוך על אוג ארסי או שיכניסו לו אצבע לעין לא בכוונה. על האש לעולם יסתיים כשילד אחד או יותר מפונים לחדר מיון.

כלל הכמות
גם פרופסורים למתמטיקה לא יצליחו להימלט מזה: אי אפשר להביא למנגל כמות מדויקת של בשר לכלל הסועדים. לא מדובר על חריגות זעירות. או שנשארות שלוש חבילות קבב, חמש חבילות נקניקיות ושני סטייקים, או שכל הנשים מוותרות על האוכל, כי אין מספיק. מכאן, ניתן לגזור את כלל הכמות: כמות הבשר לעולם תפספס את כמות הסועדים בשני קילו בשר לפחות, לעודף או לחוסר.

כלל הסנדלר
גם אם נשארו ערימות על ערימות של בשרים (בהתאם לכלל הכמות), והילדים כבר מתחילים לחלק אותם לזאבים משוטטים – אין זה עומד בסתירה לעובדה שהמנגליסט הראשי, זה שעמד כל היום ליד המנגל ונפנף, יפרוץ בזעקות "אבל לא אכלתי כלום!" רגע אחרי שנפטרים מכל השאריות. ככה זה – אם הפכת לאחראי על אספקת הבשר השוטפת, שומה עליך לא להספיק לאכול כמו בנאדם. הסנדלר תמיד הולך יחף, והמנגליסט הראשי תמיד יישאר רעב.