זמן התפוח


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

תפוחים נחשבים למזון בריא, מזין ודל בקלוריות, המכיל ויטמינים וסיבים תזונתיים, ויעיל כטיפול במצבי שלשול, חום, דלקות עיניים, שריטות ועקיצות. ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית, מסבירה למה כדאי לאכול תפוחים, מעבר לטעם

כתבה זו היא כתבה ראשונה בסדרה על מזונות הנחשבים לצמחי מרפא.

המשפט ''תפוח ביום ולרופא שלום'' מדבר בשבחו הבריאותי של הפרי הנפוץ הזה, ואכן – התפוח נחשב לפרי שהוא לא רק טעים, אלא גם בריא מאוד. התפוח נחשב מזון קל מאוד לעיכול, ומתאים לאכילה גם כפרי ראשון אצל תינוקות (ללא הקליפה כמובן), וגם בקרב מי שסובלים מבעיות ממערכת העיכול, במצבי שלשול ועצירות. הוא נחשב אחד הפירות הבריאים ביותר בגלל תכולה עשירה של סיבים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים (חומרים צמחיים התורמים לבריאותינו). גם רופאי השינים מכירים ביתרונותיו של התפוח, וטוענים כי אכילתו תורמת לחיזוק החניכיים, ובאין אפשרות לצחצח שיניים - יכולה להוות תחליף לא רע לצחצוח.

ספירת מלאי
קלוריות: תפוח בינוני במשקל 150 גרם מכיל 80 קלוריות. זוהי כמות קלוריות הזהה לזו המצויה, למשל, בפרוסת לחם. התפוח משביע מאוד, ולכן בעלות קלורית נמוכה מקבלים ארוחת ביניים שיכולה להקטין את הרעב עד לארוחה הבאה.
סיבים: התפוח עשיר מאוד בסיבים תזונתיים, ומכיל כ 3.3 גרם סיבים בתפוח אחד, שמהווים כ-13% מהצריכה היומית המומלצת. תוך התפוח ובעיקר קליפתו מכילים כמות גדולה של פקטין, שהוא סיב מסיס. לסיבים מסיסים יש אפקט חשוב על תחושת השובע, הורדת רמות הסוכר והכולסטרול.
ויטמינים ומינרלים: התפוח הוא אוצר בלום של ויטמינים מקבוצה B, החשובים לתפקוד תקין של מערכת העצבים; אשלגן התורם להפחתה ברמות של יתר לחץ דם; ויטמין E שהוא נוגד חימצון המגן על כלי הדם והעור; ובורון הדרוש לבנייה תקינה של עצם.
איזופלבונים: חומרים נוגדי חימצון המצויים בתפוח, השייכים בעיקר ממשפחת הפנוליקים. תרומתם העיקרית היא הקטנת הסיכון ללקות במחלות לב ובסרטן.
פלבנואידים: חומרים נוגדי חימצון המקבילים לאלה מצויים ביין האדום. יש להם השפעה מיטיבה על הקטנת סיכון למחלות לב, כלי דם וסרטן. מתוך הפלבנואידים, אחד המיוחדים הוא הקוורצטין. מחקרים הראו שהקוורצטין מגביר את הפעילות נוגדת החמצון של הדם, וכך מסייע במניעת נזק לגוף על ידי חומרים מחוללי סרטן.
חומצות פרי: התפוח מכיל חומצות פרי שונות, כמו חומצה אלגית, מאלית וטרטרית. חומצות אלה מסייעות בתהליך העיכול ,ותורמות למגוון הטעמים החמוץ. התפוח מכיל גם חומצה אסקורבית, שהיא למעשה ויטמין C.

רפואה עממית ומשלימה
לפי הרפואה העממית, התפוח נחשב ''מטאטא הגוף'', בגלל התפיסה לפיה שהתפוח מנקה את הגוף ומונע מחלות. ברפואה העממית, נהגו בעבר להשתמש בתפוח בשל לטיפול בעצירות, ובפרי בוסר - נגד שלשול. אכילת תפוחים מועילה לפי הרפואה העממית גם למחלות פרקים, כמו דלקת פרקים או גאוט (שיגדון).
לפי הרפואה הסינית, שילוב הטעמים של מתוק וחמוץ בתפוח מועילה לגוף לבנות מנגנון שובע ורעב תקין, ולהזדקק פחות למתוקים. במיץ של התפוח ובחליטה שלו השתמשו נגד חום ודלקות עיניים. הוא נחשב משתן, ולכן מתאים לטיפול בדלקת וזיהום בשלפוחית השתן. כטיפול חיצוני, משתמשים במיץ של התפוח נגד שריטות ועקיצות.
בחורף, מומלץ להכין מקליפת התפוח חליטה המתאימה להצטננות המלווה בחום, לחימום וחיזוק. משרים קליפת תפוח בכוס ובה מים רותחים למשך 10 דקות מוסיפים מעט קינמון ושותים.

מיתוסים
חולי סוכרת, ורבים אחרים, נוטים לחשוב כי מומלץ לאכול תפוח ירוק בגלל החמיצות שלו, ונמנעים מאכילת תפוחים אדומים. האמת היא שאין לנו אפשרות לדעת את תכולת הסוכר בפרי על פי טעמו. התפוח הירוק מכיל חומצות התורמות לטעם החמוץ, אבל אין הבדל בכמות הסוכר בין תפוח ירוק ואדום. שניהם מכילים אותה כמות סוכר, ולכן אין סיבה להימנע מתפוחים אדומים.

טיפים לשימוש בתפוחים
• התפוח פולט גז אתילן, ולכן מאיץ את הבשלתם של פירות אחרים שנמצאים בסביבתו. לכן, כאשר רוצים להאיץ הבשלת פירות אחרים, אפשר להניח אותם ביחד עם תפוח בתוך שקית. לעומת זאת, כשרוצים למנוע הבשלה מואצת, יש להרחיק את התפוח מהפירות האחרים.
• טיפ לטיפול חיצוני – מבשלים תפוח ירוק חמוץ. מניחים פרוסות שלו על עקיצות או גירודים וחובשים למשך ½ שעה.

ליאורה חוברה היא דיאטנית קלינית M.Sc., ומטפלת בתזונה סינית ובצמחי מרפא.