Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> פיש ראשון לציון

פיש ראשון לציון


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"לברק שלם בתנור, שישב לפני כן במרינדה ים-תיכונית של שמן זית, טימין, מרווה ושרי. מרקם הדג היה רך ועסיסי, והטריות שלו הורגשה בכל ביס וביס, כמו גם המרינדה הייחודית בה הושרה...". ליאור פנחסי מפתיע את ילדת יום ההולדת בארוחה בפיש ראשון לציון, מסעדת דגים ותיקה ואהובה, הנותנת פייט קולינרי מרשים לאחיותיה התל-אביביות, עם מנות הנעשות בהמון תשוקה ואהבה לצד פשטות ישראלית

יש לי וידוי. אני מאוד אוהב לבלות, אבל פחות אוהב ליזום. אני קצת עצלן בכל מה שקשור לתכנונים. מת על מסעדות, סרטים, מופעים, טיולים. רק תזמינו אותי ואני הראשון לבוא, אבל הרעיון כמעט אף פעם לא בא ממני. מזל שמיכל, החברה הכי טובה שלי, היא גם הצוות הווי ובידור שלי. החיים שלי היו הרבה יותר משעממים בלעדיה. מסעדות שף, למשל, הן אהבה מאוד גדולה שלה, ופעם בחודש לפחות היא מגלה לי עוד מקום שווה בסצנה הקולינרית התל אביבית.

אבל הפעם לכבוד יום ההולדת שלה, החלטתי להפתיע אותה ולקחת יוזמה לשם שינוי. היא שמחה וסמכה עליי לגמרי. שנינו היינו במוד של דגים הפעם, אז בחיפושיי ברשת אחרי מסעדת דגים שווה, עלה שוב ושוב השם של "פיש", מסעדת דגים ותיקה בראשון לציון. החלטתי שזו הזדמנות מצוינת לנסות.

פנינה חבויה


שמעתי שבעבר המסעדה הייתה ממוקמת על חוף הים של ראשון לציון והיה צריך לשלם על חנייה, אבל לפני שמונה שנים בערך עברה לאזור התעשייה במערב ראשון, הרחק מההמולה. אז נוף ים אין אמנם, אבל כשהגענו למסעדה ברחוב צדדי מאחורי אולם אירועים, שמחנו לראות שחנייה חופשית יש ובשפע. רומן, אחראי המשמרת המקסים, קיבל אותנו בחיוך וכבר הרגשנו בבית. בכלל אהבתי את השינוי באווירה, מהפלצנות התל-אביבית שאנו נתקלים בה לפעמים, לאווירה משפחתית וידידותית בגובה העיניים, בלי יומרנות והתחכמות מיותרת.

גם העיצוב המשיך את הקו הזה. מקום גדול ומרובה חללים, עיצוב מודרני בסגנון ניו-יורק, מושקע, אבל לא מוגזם, עם אהילים ייחודיים, ציורי פורטרט ושעון גלגלי שיניים ענק ומרהיב על הקיר, בר גדול בפנים, שטח גדול בחוץ, וגם אודיטוריום למעלה המתאים לאירוח אירועים. במקום תפריטים רגילים קיבלנו טאבלטים והתרשמנו מתפריט מאוד עשיר ומגוון עם המון אופציות, גם לשומרי כשרות וגם קטגוריה נפרדת רחבה של מנות ללא גלוטן. התמונות היפות של המנות והמחירים המאוד הוגנים ושפויים רק הגבירו את התיאבון, וכל מה שנשאר לנו זה להתחיל בחגיגות היומולדת באופן רשמי ולאכול.

צדפות, פטריות ועוד חוויות


הרמנו כוסית לחיי עוד המון ימי הולדת כאלה, אני עם יין לבן סוביניון בלאן של ירדן, פירותי ונהדר, ומיכל עם קוקטייל מון שיין המורכב מקטל וואן, מונין רימונים, לימון ואשכולית אדומה, שהיה מתקתק ומרענן.

התחלנו את הערב עם סלסלת לחמי מחמצת אפויים במקום – לחם חיטה מלאה ולחם לבן צרפתי נהדרים (יש גם אופציה לפוקצ'ה), שהוגשו עם קרם עגבניות כתום, קטיפתי וטעים-טעים. לצידם, לא ויתרנו גם על קרם חצילים קלויים, העשוי עם סילאן, זעתר טרי, שום ולימון. מיכל ישר טעמה את החצילים, נאנחה ואמרה "טוב, אתה לא נוגע בחצילים. הם שלי!". טוב, ברור שטעמתי, והבנתי אותה לגמרי. מרקם קטיפתי, טעם מעודן. פשוט מושלם. בנוסף, לקחנו את הצלחת החריפה, עם עגבניות, פלפל חריף ושום. נפלאה לאוהבי החריף. עם הלחם כמעט ויכולתי לדמיין שאני אוכל חריימה אצל האקסית המרוקאית שלי.

עוד חלקנו שתי מנות ראשונות. האחת - קרפצ'ו פטריות חם. מיכל מטורפת על הירק האינטליגנטי הזה, אז היה ברור שהיא תבחר בו. לשולחננו הגיעו לא פחות משישה סוגים שונים של פטריות צרובות (פורטבלו, שמפיניון, שיטאקי, שימאג'י, מלך היער וירדן) עם קציפת שיטאקי, בלסמי ופרמזן. הופתענו מהגודל המרשים של המנה ומהמראה היפיפה, וקיווינו רק שהטעם לא יפול מהיופי. ואכן כך היה. פטריות גדולות ועסיסיות במרקם בשרני, מנה עשירה ברבדים של טעם, בכל ביס טעם אחר עוטף את הפה. ללא ספק אחת ממנות הפטריות הטובות ביותר שטעמנו. מנה פשוט מבריקה!

לצידה התענגנו על קוקי סאן ז'אק עם פטריות פורטבלו, טוסטוני חלה, קציפת שיטאקי ורוטב קברנה. משחק מופלא של טעמים ומרקמים. מיכל שוב נאנחה ואמרה "אימא'לה", ואני כבר הייתי רגוע לגמרי וידעתי שיום ההולדת הזה יוכתר כהצלחה מסחררת. הצדפות היו עשויות בול במידה, ואם הייתי מבקר אוכל פלצן, הייתי אומר שהן נראו כמו שלושה לוחמים גאים עם קסדה, המניפים את דגל המצוינות הקולינרית. החיבור בין הפטרייה הבשרנית, החלה הפריכה והצדפה התגלה כשילוב מושלם. מנה המותירה בפה טעמים נמשכים ומענגים, שרק מגרים לקחת ממנה עוד ועוד.

הרבה יותר ממסעדת דגים


בשלב הזה שנינו היינו כבר די בשוק. לא ציפינו למצוא ברחוב צדדי בראשון לציון מסעדה שלא נופלת מהמסעדות הכי טובות בתל אביב. פשוט ככה. להגדיר את פיש כמסעדת דגים נטו עושה לה עוול. אומנם אין כאן יומרה לאוכל עילי שממציא את הגלגל ואין חומרי גלם יוצאי דופן, אבל טביעת היד היצירתית של השף איתן פאר ניכרת בכל מנה ומנה, כמו גם האיכות המעולה של חומרי הגלם הטריים.

אם המסעדה הזו הייתה בתל אביב אין לי ספק שהיה משתרך תור בחוץ לאורך רחוב שלם. קצת היה לי חבל שהמסעדה נמצאת די חבויה מהעין, בלי שעוברי אורח יקפצו אליה סתם במקרה. אבל כשהסתכלתי על המסעדה המפוצצת בסועדים גם באמצע השבוע, נזכרתי שבעצם גם הרחק מהרדאר, המסעדה זוכה להצלחה כבר שנים. כשדיברנו עם רומן האחראי משמרת, הוא סיפר לנו שהקהל מגיע מפה לאוזן וכולל גם הרבה לקוחות קבועים ושבים, וכאלו שמגיעים לא רק מהאזור אלא גם מהשרון ואפילו מהצפון. בשולחנות לידינו ראינו קהל מאוד מגוון. צעירים, מבוגרים, משפחות וגם זוגות, שנהנו מהאפשרות לנהל שיחה עם מוזיקה שקטה ברקע, באווירה נינוחה ואינטימית.

כל הטוב מהים ומהיבשה


הכול הרגיש לנו נכון כאן, השירות המקצועי והאדיב, המנות הגדולות והמפנקות. אהבנו גם את האופציה לקחת חצאי מנות, כך שבארוחה אחת אפשר ליהנות מכמה חוויות. שמחנו לגלות גם שבימי ראשון יש מבצע 'Sunday Evening' המציע ארוחה זוגית משתלמת רק ב-160 ש"ח. הבנו שיש הטבות יפות לחברי מועדון ותפריט עסקי מאוד משתלם מראשון ועד שישי. בקיצור, עוד המון סיבות לחזור לכאן, וממש לא רק בימי הולדת.

הגיע הזמן לעיקריות, וגם הן שמרו לשמחתנו על הרף המאוד גבוה. רומן סיפר לנו שבכל יום הם מקבלים דגים טריים, ואני בחרתי בדג האהוב עליי, לברק שלם בתנור, שישב לפני כן במרינדה ים-תיכונית של שמן זית, טימין, מרווה ושרי. מרקם הדג היה רך ועסיסי, והטריות שלו הורגשה בכל ביס וביס, כמו גם המרינדה הייחודית בה הושרה. זו מנה שפשוט מדגימה מה זה חיבור נכון של פשטות במיטבה. עונג צרוף שיכול היה להתנוסס בגאווה בכל מסעדת יוקרה. הפירה שהגיע כתוספת לצידו היה חביב, אבל אני התמקדתי בעיקר בדג המופלא.

גם מיכל התענגה על המנה שלה: שרימפס ונתחי פילה בקר עם ניוקי ברוטב שמנת, סויה, פטריות, בצל ופרמזן. שרימפס מעולים כיאה למסעדה שיודעת לטפל בדגים ובפירות ים ולהוציא מהם את המיטב, נתחי פילה נימוחים ומלאי טעם וניוקי נפלא. כל נגיסה יצרה חוויה חדשה ושונה, וכל הביחד הזה, יחד עם הרוטב הנהדר יצר משהו מאוד עשיר ומפנק. המנה הייתה גדולה והספיקה גם לזוג, אבל מאחר שאני התרכזתי בדג, מיכל התאפקה ולא חיסלה את כל המנה, אלא לקחה חצי מנה כטייק אוויי. כי "יש הנאות שחייבים להמשיך", היא אמרה, ולי נותר רק להסכים בפה מלא.

ככה חוויה קולינרית צריכה להסתיים!


סגרנו עניין עם שני קינוחים: מאפה פילו במילוי גבינת ריקוטה, עם קוביות מרציפן, שקדים מקורמלים וקרם וניל שהמלצר מזג על המאפה עם ההגשה. מאפה נפלא של בצק קריספי, מלית עשירה, מעודנת ומתקתקה במידה, שהשתלבה נפלא עם המרציפן. עוד התפנקנו עם מלבי קוקוס שמכינים במקום על בסיס קרם קוקוס ושמנת, עם מי ורדים, קוקוס ופיסטוקים קלויים מעל. איזה מלבי מיוחד וכל כך טעים. השילוב עם קרם הקוקוס שידרג את המנה הקלאסית והוסיף לה קטיפתיות וטעם עשיר.

כשיצאנו מיכל אמרה שהיא מתפטרת מתפקידה כצוות ההווי ובידור שלי, כי עשיתי עבודה כל כך מצוינת בבחירת המסעדה. נו באמת, פיש, קלקלתם לי. הייתם חייבים להיות כל כך מוצלחים?