Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> ג'פניקה רחובות

ג'פניקה רחובות


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"ספרינג רול מטוגן, קראנצ'י מבחוץ ורך מבפנים, טובל באותו רוטב טריאקי מתקתק, שנגמר מהר מידי. לצידו, צ'יז רול מטוגן, עם סלמון וגבינת מוצרלה שהעניקה לו רכות גבינתית מפתיעה..." הפינה האסייתית הקסומה ברחובות, ג'פניקה, חוגגת שנתיים, מה שהביא את גיא סופר-זמרני לבדוק מקרוב את תפריט הטעימות. לעוד הרבה שנים קולינריות מרתקות!

אני תמיד שמח לעצור לארוחה מזדמנת באחד מסניפי ג'פניקה. האוכל תמיד מסקרן וטעים, האווירה כייפית והמחירים שפויים. אין הרבה מסעדות ברחובות שמתמחות באוכל אסייתי, על אחת כמה וכמה מהמטבח היפני, ומאז שפתחו את הסניף ברחובות פקדתי אותו מספר פעמים, ותמיד נהניתי. כששמעתי שהסניף חוגג שנתיים עם ארוחת טעימות מיוחדת והופעה של אליעד נחום, לא היססתי לרגע. הפקדנו את הפעוטה אצל הסבתא, ויצאנו לארוחת ערב מוקדמת תחת השמיים הקודרים של תחילת החורף.

כבר כשהתקרבנו למסעדה שמענו את מלאכת בדיקת הסאונד, כהכנה להופעה בהמשך הערב. בכניסה המתין לנו שער בלונים מסוגנן, על רחבת הכניסה הוקמה בימת הופעות ודוכני שתייה הוצבו לכל אורכה. אבל אנחנו באנו רעבים, ולכן חצינו את הרחבה ונכנסו פנימה. את התפריטים של ארוחת הטעימות הביא לנו מלצר אדיב בשם תומר, שהיה תקתקן ויעיל למשך הערב כולו. הארוחה עצמה כללה משקה (קוקטייל, בירה או שתייה קלה), מנות ראשונות שהוגשו כולן לשולחן בצוותא, מנה עיקרית אחת לבחירה וצלחת פטיפורים לקינוח, במחיר 165 ₪.

פחתנו בזוג קוקטיילים מרעננים. לי – ג'ין פלאוור – קוקטייל מבוסס ג'ין עם ג'ינג'ר וסאוור, שהגיע מקושט בז'וליינים של מלפפונים ובשומשום שחור. לה - קוקטייל חמוץ מתוק שערבב ליקר ליצ'י, ליקר מלון, סאוור מיקס ובזיליקום, שהיווה פתיחה נהדרת לארוחה שכולה חגיגה של שילוב הטעמים חמוץ-מתוק-חריף, המזוהה כל כך עם המטבח אסייתי.

מתחילים במשחקי חמוץ-חריף


מנות הפתיחה החלו לזרום לשולחן, ובראשן – יקיטורי פרגית, מנה שאינה כלולה בדרך כלל בתפריט של המסעדה ברחובות והוגשה במיוחד לרגל החגיגות. למעשה מדובר בגרסה מהודרת של שניצל: נתח פרגית עסיסי, מטוגן בפירורי פנקו פריכים, מושחל על שיפוד ומוגש ברוטב טריאקי עדין ומתקתק. בת השנתיים שאצל הסבתא הייתה מחסלת את המנה הזו בכיף, אבל אני מודה שנהניתי ממנה לא פחות.

אחרי פתיחה רגועה ומתקתקה הגיע תורם של החמוץ והחריף לבעוט, והם עשו זאת במסווה של שני סלטים תמימים למראה. הראשון היה סלט אוסקה קייצי ומרענן עם כרוב, גזר, עגבניות שרי, בצל סגול, עלי נענע וכוסברה, ברוטב צ'ילי ולמון גראס חמצמץ, שבאפטר-טייסט נתן קיק מפתיע של חריפות. והוא עוד היה עדין יחסית. הסלט השני, נאם טוק ניאה, הורכב מפרוסות בקר מוקפצות עם שבבי אורז – נא לא להתבלבל, מדובר במשהו שמזכיר יותר דפי לזניה מפצפוצים - עגבניות שרי, בצל סגול כוסברה ונענע, עם טבעות פלפל צ'ילי ורוטב תמרינדי וליים. על אף שמדובר בסלט קטן כמות הבשר בו נדיבה להפתיע, והמרקם הנגיס שלו השתלב היטב עם טבעות הצ'ילי הלוהטות. ארוחת הטעימות הזו תוכננה בתבונה: עד עתה קיבלנו שלוש מנות, שלושתן מתהדרות בטעמי המתוק-חמצמץ-חריף, אבל כל אחת מהן מדגישה פן אחר על קשת הטעמים הזו ואף אחת אינה דומה לרעותה.

אחרי הגל החריף הזה, ששלח את זוגתי לטבול בבקבוק המים, הגיע האוכל המנחם: ספרינג רול מטוגן, קראנצי מבחוץ ורך מבפנים, טובל באותו רוטב טריאקי מתקתק, שנגמר מהר מידי. לצידו, צ'יז רול מטוגן, עם סלמון וגבינת מוצרלה שהעניקה לו רכות גבינתית מפתיעה. כל המנות בארוחה הזו, אגב, הותאמו לחלוקה.

חוגגים עם קומבינציית סלמון


עברנו לעיקריות. מתוך חמש מנות שהוצעו לבחירה, בחרתי בשיפודי אנטריקוט שניצלו בדייקנות ותובלו ברוטב יין אדום ולמון גראס מצומצם והוגשו לצד כיפת אורז לבן, שאפשרה לנצל עד תום את הרוטב הטעים. זוגתי בחרה בקומבינציית שנתיים, שהורכבה במיוחד לרגל החגיגות וכללה שלוש וריאציות של סלמון: טוטורי סלמון – עם סלמון אפוי, אבוקדו, קנפיו ובצל ירוק בציפוי שבבי בטטה; וול סטריט – עם סלמון מעושן, סלמון נא, גבינת שמנת, מלפפון ואבוקדו בציפוי ייחודי של פנקו בזיליקום ובזילוף מיונז בזיליקום; ורול לטיני – עם סלמון טמפורה, ביצי טוביקו, אבוקדו וחלפיניו בציפוי ספייסי טונה, פצפוצי טמפורה וחלפיניו. תומר, מלצרנו המעולה, טרח לציין בפנינו מראש שהרול האחרון לא כשר (בגלל הטוביקו). באקט מתחשב לאור כל מה שאכלנו לפני כללה המנה רק 12 יחידות סושי – 4 מכל סוג.

צלחת הפטיפורים (פה לא היה חמוץ, רק מתוק) הוגשה לצד אספרסו כפול וכללה עוגיית אלפחורס, מקרון שוקולד עם מילוי קרם תות, טראפל שוקולד קטן, בראוני שוקולד פשוט וטעים, עוגת "באונטי" שוקולד-קרמל מצוינת ועוגת גבינה ופירות יער על מצע פירורי עוגיות, שהוגשה בכוסית קטנה. בלב כבד ויתרנו על ההופעה והלכנו לאסוף את הילדה ולהשכיב אותה לישון. כל הדרך היא פטפטה בהתלהבות והתמוגגה מה"רח" (ירח), "כבים" (כוכבים) ו"ננים" (עננים) שבשמיים, ואנחנו אמרנו שאנחנו לא יכולים לחכות שהיא תגדל קצת, שנוכל להתחיל לקחת אותה איתנו לארוחות כאלה. זה כבר ייתן לה סיבות להתמוגג.