Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת ראצ'ה בירושלים (לשעבר)

ראצ'ה בירושלים (לשעבר)


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"נתח עסיסי של חזה מולארד, כשלידו נחו בצלצלים ודובדבנים ברוטב יין אדום. הבשר היה רך ונימוח בפה, כל טעימה רק הגבירה את הטעם ולא יכולנו להפסיק לאכול..." רונן סולומון מגלה את רזי המטבח הגרוזיני בראצ'ה

השבוע החליטה זוגתי לפנק אותי ביום כיף בירושלים, שכלל טיול בסמטאות העיר העתיקה וקניות. לסיום היום המושלם, היא הפתיעה בארוחה גרוזינית מסורתית במסעדת ראצ'ה. המסעדה המהודרת והמפוארת שוכנת לה במבנה עתיק, ושמה נודע לא רק לירושלמים, אלא לכל מי שחובב אוכל גרוזיני אותנטי וכשר, ובאירוח כיד המלך.

ראצ'ה נקראת על שם חבל ארץ עשיר ופורה בהרי הקווקז שבגרוזיה, ובעלי המסעדה שעלו לארץ מחבל ארץ זה, ממשיכים במסורת שכן הם ידועים בהכנסת האורחים ובתרבות הקולינרית העשירה והמגוונת.

כשנכנסו לראצ'ה קיבלה אותנו לילי, בעלת המסעדה, בחיוך רחב תוך הבטחה להנאה כפי שלא חווינו בשום מקום. אל המסעדה נוהרים מכל הארץ, כך שאני ממליץ להזמין מקומות מראש, כפי שעשתה זוגתי ששמעה המלצות רבות על המקום.

עודנו מתרשמים מהעיצוב והאווירה החמה שבמסעדה, החלו לזרום לשולחננו מנות פתיחה, שכל שולחן גרוזיני לא יכול בלעדיו. השמות היו קשים להגייה, אבל הטעם היה נפלא. קיבלנו צלחות קטנות ומעוטרות של איספנחי - שזה תרד טחון עם אגוזי מלך; אג'פסנדלי - שכלל מבחר ירקות מאודים; פטריג'אני - שהיה מורכב מפרוסות חצילים מטוגנים עם שכבה של תערובת אגוזים ורימונים; מוקפלי - שעועית ירוקה, בצל ועשבי תיבול; קבוסטה - סלט כרוב וגזר; קינדזמרי - שכלל רצועות עוף בתיבול גרוזיני וכמובן, שלא היה ניתן בלי השוטיס פורי, שזהו הלחם הגרוזיני שהגיע חם ישר מהתנור.

היינו חייבים לטעום מכל מנות הפתיחה, ואכן פתיחה חזקה זו הייתה. היה ניכר בכל המנות התיבול הפיקנטי והעשיר, עשבי התיבול, ומלך המטבח הגרוזיני - האגוזים. לילי הציעה שנזמין ממגוון מאפי העדה והחלטנו ללכת על חינקלי, שאלו כיסוני בשר מאודים הממולאים בתערובת גרוזינית קלאסית של בשר טחון. את החינקלי יש לתפוס בקצה העליון ולאכול מלמטה כדי שהנוזלים הניגרים מהמאפה יישפכו ישירות לפה, מה שמעצים את הטעם. עודנו מתענגים על החינקלי, הגיע לשולחננו הצ'יבוריאקי, שהוא סהרון פריך ממולא בבשר בקר, שמוגש עם רוטב שזיפים גרוזיני. זוגתי שמכירה את מאכלי העדה מבית, ציינה שהמנה פשוט מושלמת.

לאחר מנות הפתיחה המפנקות, שיכולות לבדן להיחשב כארוחה מלאה, נזקקנו למנוחה. בעודנו נרגעים, תפס את המיקרופון הזמר מיקי מיראל, הידוע בכינויו טש-טש. טש-טש עלה על השולחנות והכיסאות והחל להקפיץ את הקהל בשירים גרוזינים קצביים, ולילי בעלת המסעדה עברה בין השולחנות והקימה את הסועדים אל רחבת הריקודים. המבוכה הראשונית עברה ותוך דקות הרחבה התמלאה באנשים שמפזזים לצלילי המוזיקה, בין אם הם יודעים לרקוד את הריקוד הגרוזיני המסורתי, ובין אם לאו. גם זוגתי לא נשארה אדישה והצטרפה אל הרחבה. ראיתי חאפלות רבות בחיי, אבל חאפלה גרוזינית שמצליחה להקפיץ את כולם, זאת כבר אטרקציה מרתקת.

במבט לרגע היה נדמה שמדובר בחתונה גרוזינית. אך במבט נוסף מסביב, ניתן היה לזהות חבר'ה צעירים שרוקדים עם מבוגרים, דתיים עם חילוניים, ירושלמיים יחד עם תל-אביבים, פשוט אף אחד לא נשאר אדיש. המחרוזת הקצבית, האווירה השמחה והאנשים המחויכים, הצליחו איכשהו לסחוף גם אותי, ומצאתי את עצמי מצטרף אל כולם ברחבה.

כשעייפנו מעט מהריקודים וחזרנו אל מקומנו, ניגש אלינו ישראל, אחיה של לילי, שאמון על הכנת המטעמים במטבח, והמליץ שננסה את מנת הסליאנקה, שהייתה קדירת עגל עם עגבניות - הבשר היה רך, ורוטב העגבניות והתיבול המיוחד היו נפלאים. בנוסף, המליץ על מנת הספיישל שהתגלתה כנתח עסיסי של חזה מולארד, כשלידו נחו בצלצלים ודובדבנים ברוטב יין אדום. אין ספק שישראל ידע על מה להמליץ. הבשר היה רך ונימוח בפה, כל טעימה רק הגבירה את הטעם ולא יכולנו להפסיק.

שבעים מהאוכל ועייפים מהריקודים, לילי המליצה לנו לא לפספס את הקינוחים: צ'ורצ'חלה - פרוסות מתוקות של רפרפת עם אגוזי לוז, ואת ה-ללה, שהינו בלינצ'ס גרוזיני ממולא בשוקולד, אגוזים וצימוקים, עם גלידת סורבה ופרוסות מלון. העובדה שהיינו שבעים לא שינתה, והטעם הנפלא הוביל לסיום המנות מבלי להשאיר פירור.

בשעת לילה מאוחרת נאלצנו לסיים את הערב ולהיפרד. יש לציין שלילי בעלת המסעדה, קיימה את הבטחתה לערב בלתי נשכח. ארוחת מלכים, אווירה שמחה, מוזיקה והריקודים יצרו חוויה גרוזינית אותנטית מיוחדת במינה.

לחם בשר הרצליה אירועים חדש