ראצ'ה הגרוזינית

"אחרונה חביבה הגיעה מנה מהספיישלים של היום: צוואר כבש ממולא ירקות שורש. לילי מספרת שאחיה מלטף ומעסה את הבשר שעתיים, ולמען האמת - האהבה ניכרת..." מה אתם יודעים על המטבח הגרוזיני? יובל בלנקובסקי מדווח מראצ'ה ירושלים (לשעבר)

מה אתם יודעים על המטבח הגרוזיני? מיד כשנכנסים לראצ'ה ומתיישבים, מוגש לשולחן לחם חם וסלט שעועית אדומה, "סתם כי שולחן גרוזיני אף פעם לא ריק" המלצר אומר. גזוז גרוזיני או כוס יין והחגיגה יכולה להתחיל. "מטבח בריאות" מפטירה לילי בעלת המסעדה, "אין שמן בסלטים, הכול אצלנו זה ירקות ואגוזי מלך". ומיד מתחילות לזרום לשולחן צלחות קטנות של סלטים, לא אלאה אתכם בשמות כמו אצ'צ'לי או איספנחי, רק אומר שעדיין לא טעמתם כאלו. ירקות קלויים, חצילים, רימונים וכמובן אגוזי מלך מרוסקים – הם יעבירו אתכם חוויה קולינרית נהדרת, והתפריט של ראצ'ה מציע פתיחים בודדים או פלטה של שבעה או ארבעה עשר.

תוך התענגות על חריף, חמצמץ ומתובל ששיחקו לנו בפה, הגיעו מנות הביניים - המאפים. למרות כל הטוב שראצ'ה טומנת בחובה, דווקא על החלק הזה בתפריט כדאי להתעכב. הצ'יבוראקי הם שני סהרוני בצק פריכים ממולאים בבשר בקר, שמוגשים חמים ומהבילים ולצדם הכוכב הבלתי מעורער – רוטב טח'מלי - פיקנטי שנעשה משזיפים ירוקים, שאסור לכם להחמיץ. טעמנו גם חינקאלי, שהם כיסוני בצק ממולאים בשר, ובליני – פנקייק גרוזיני ממולא בתערובת בשרים. למען האמת אפשר היה לעצור כאן, כי הסלטים והמאפים יכולים להרכיב ארוחה נהדרת שעומדת בפני עצמה.

תסתכלו סביב

בנוסף לחלל המסעדה המעוצב בפאר גרוזיני שבו סעדנו, יש בראצ'ה שני חללי בר, אחד מהם מיועד למעשנים. מבחר אדיר של יינות ומשקאות אלכוהוליים משובחים זורמים כמים בימים המיוחדים של ראצ'ה: ברביעי נערך כאן ערב בלקני ובצהרי שישי - קבלת שבת אתנית בסגנון משתנה. בשאר ימי השבוע, ראצ'ה פתוחה משעות הערב בלבד, ובצהריים היא ערוכה לקבלת קבוצות.

חוץ מזה מציעים כאן סדנאות בנושא רזי המטבח הגרוזיני, שמסתיימות במשתה מפואר עם טקס הברכות המסורתי. ראש השולחן נבחר, ומקבל קרן אייל מלאה ביין. כל יושבי השולחן מברכים את הסועד שראש השולחן בוחר בו, וכך הברכות עוברות בין כולם, הולכות מתגלגלות. הטקס, כמובן, מסתיים בשתיית קרן היין כולה, בבת אחת, על ידי ראש השולחן - כאות וסימן להתגשמות הברכות. אין ספק שראצ'ה היא מקום קסום ומלא אווירה, שמתאים לאירועים משפחתיים או למפגשים שוברי שגרה של מקומות עבודה.

העניין העיקרי

את המבחר הקולינרי הגדול של ראצ'ה המשכנו לפגוש במנות העיקריות שהוגשו לנו. קדירת בקר ברוטב רימונים וצ'אנחי - תבשיל כבש ותפוחי אדמה היו יריית הפתיחה. אחר כך החלטנו ללכת על בחירה פחות ברורה והזמנו "קופטי" - נקניקיית הבית בתיבול מסורתי ופיקנטי שנתן לה טעם חמצמץ ועשיר. זו מנה שכיף ללוות אותה בבירה צוננת מהחבית המוגשת במקום. אחרונה חביבה הגיעה מנה מהספיישלים של היום: צוואר כבש ממולא ירקות שורש. לילי מספרת שאחיה מלטף ומעסה את הבשר שעתיים, ולמען האמת - האהבה ניכרת. פרוסות דקות של צוואר טלה נערמו על הצלחת לצד ירקות שורש שהדגימו עושר של טעמים ומרקמים מושלמים.

את הקינוחים המסורתיים נשמור לפעם אחרת. ראצ'ה היא מסעדה נהדרת – מבטיחה ומקיימת.