תעביר את החומוס

תעביר את החומוס – על אנשים ומאכלים ביפו: שירלי רחמים מצטרפת לסיור של העמותה לתיירות תל אביב, ויוצאת עם בטן מלאה. בורקס, חומוס, שווארמה, שקשוקה, פיצוחים ושייק פירות, ומי שעדיין רעב ימצא עוד המון מסעדות באזור

שישי שטוף שמש קיצית באמצע החורף מחייב יציאה מהבית ושום תירוץ נוסח "תני-לי-לישון-היה-לי-שבוע-קשה" אינו תקף. עם קצת שכנועים תוך ניצול כמה טכניקות מוכרות, ארזתי את החבר ויצאנו לסיור "תעביר את החומוס - על אנשים ומאכלים ביפו" של העמותה לתיירות תל אביב.

בכיכר השעון שביפו פגשנו את המדריך אסף שליו, שלאורך כל הדרך הפגין ידע מרשים, גילה לנו מקומות קסומים וסיפר סיפורים פיקנטיים שחבויים מאחורי הסמטאות. דרך רחוב הגימנסיה העברית, שבעברו היה מקום מושבו של השוק היווני, הגענו אל הנקודה הראשונה - פיצוחייה קטנה השמורה ליודעי דבר, שקיימת משנות ה-50 של המאה הקודמת, אז הקים אותה אלברט האב. כיום ממשיך את המסורת הבן יעקב, שמיטיב לשמור על איכות הבוטנים, הגרעינים, האגוזים המתוקים וזרעי הכוסברה המקורמלים. הקהל הרחב, לעומת זאת, זוכה לטעום את מרכולתה רק בימי שישי.

בית דירות אטרקטיבי לצעירים ברחוב בית אשל היה עד לפני שנים לא רבות בית כנסת, והבניין שלידו היה בעברו אורווה לסוסים. אחרי דקת הליכה אנחנו חולפים על פניו של מסגד בעל חזית מעוטרת ומרהיבה ומגיעים לרחוב עולי ציון, כאן אנחנו פוגשים את הבורקס הכי טוב בשכונה - הבורקס של ליאון ובניו. הסוד של ליאון הוא אפס אחוזי מרגרינה, שאכן הורגשו במאפים היצירתיים שהכילו פראסה, תרד וגבינה. מעבר לבורקסים מכינים כאן גם ארוחות בוקר יפואיות וחלות מופלאות לשבת.

מכאן המשכנו לשיטוט נעים בשוק הפשפשים. בשנים האחרונות נראות לא מעט חנויות חדשות ומעצבים צעירים מכל עבר, שילוב הישן עם החדש משווה למקום קסם וניחוחות מיוחדים. בדוכן המיצים של איציק לגמנו שייק של תפוז עם פסיפלורה, מי אמר אני ולא קיבל.

אבל אז התברר שמסע הטעימות רק החל, כשהגענו לד"ר שקשוקה, הלוא הוא בינו גבסו המהולל. את השקשוקה שלו כולם כבר מכירים, אך הפעם מצאנו בחצר האחורית שווארמה טורקית מיוחדת שמכילה בשר כבש. בינו, שמאד אוהב להאכיל אנשים, פתח שולחן של חומוס, פיתות וטעימות שווארמה, וגם גילה שבעצם, אולי יותר משקשוקה, שווארמה היא אהבתו הראשונה.

עם בטן מלאה חלפנו אצל אבועלפיה ובצענו בייגלה מתקתק, ובפלאפל החדש בפינה הגניב לנו אסף כמה כדורים. ואם חשבתם שדי, אז לא הפעם. הטברנה של אלירן, שבעברה הייתה מוסך אופנועים, מציעה בימים אלו בירה טובה וקצת נשנושים ליד, ומושכת אליה את ההמונים, בעיקר בימי שישי. התערבנו בשמחה בהמון תוך לגימות גדולות וצוננות.

רגע לפני הנקודה האחרונה בסיור, הספקנו לטפס לגג אכסניית Old Jaffa Hostel, שם הבטנו על הכול מלמעלה והרגשנו על גג העולם. סיימנו בניגוב חומוס על המעקה אצל אבו חסן, שמעלה אצלי חיוך כל פעם מחדש.

מישהו רעב?

איטלקיה בפשפשים ממוקמת בסמטאות שוק הפשפשים ומפיצה ניחוחות משכרים לכל עבר. ולא בכדי, המטבח הפתוח של המסעדה מכין המון הפתעות איטלקיות טעימות. קרפצ'יו, ריזוטו, ברוסקטות, ניוקי, פיצה והרבה יין – זו תהיה ארוחה נהדרת.

ולקינוח, משהו מתוק בגלידה אנדרי שנמצאת ברחוב יפת, מטרים ספורים משוק הפשפשים. זהו הסניף הראשון והמקורי של הגלידריה הנערצת, שמציעה שפע טעמים מיוחדים (טרטופו, קינדר בואנו, סילאן ואחרים) וגם קרפים, פרוזן יוגורט, סחלב, שייק פירות ובעצם כל מה שתרצו.

אז שיהיה בתיאבון.

צילום: שירלי רחמים