אבו אל עבד

יובל בלנקובסקי מגיע למסעדת אבו אל עבד שבכפר הערבי אבו גוש, ונהנה ממאכלים ערביים אותנטיים, הרבה יותר מחומוס-צ'יפס-סלט ליד המנות המוכרות. ובעיקר הוא מדבר בשבחה של הקידרה המקומית המבושלת במשך שעות ארוכות

בלב הכפר והמרכז ההיסטורי המשוער של אבו גוש, שוכנת מסעדת אבו אל עבד. תחת הכנסייה היפהפייה הסמוכה, המעוטרת בציורי קיר עתיקים, מפכה מעיין עתיק וטבעי. מסעדת אבו אל עבד היא חריגה בנוף המסעדות של אבו גוש. לצד מנות העל אש הרגילות והחומוס- צ'יפס- סלט, היא מציעה מבחר תבשילים מקומיים ועונתיים. אבו אל עבד היא לא רק מסעדה ערבית המתאימה לחיך הישראלי, אלא כזו שמציעה הזדמנות לפגוש את הבישול הערבי- אותנטי של הסביבה. כשיש שמחות בכפר, מציעה אבו אל עבד שירות של מילוי כבש ממולא. זהו אות וסימן להערכה המקומית של מטבח המסעדה, וקבוצה גדולה שמזמינה כמה ימים מראש כבש שלם ממולא בוודאי זוכה לחוויה בלתי נשכחת.

אבל בימים רגילים מתנהלת אבו אל עבד בנינוחות אופיינית, והיא פתוחה שבעה ימים בשבוע. את הארוחה שלנו התחלנו במבחר סלטים טריים, ביניהם החומוס, טרי וביתי. הוא היה אוורירי ונעים, שולב היטב עם שמן זית מקומי טוב ועז טעם, ולצדו זיתים ביתיים מרירים ופיתות טריות וחמות - פתיחה נהדרת לארוחה.

ועכשיו רצינו להתמקד במנות המיוחדות של אבו אל עבד. פתחנו ב'קידרה', השם הערבי אינו מטעה והוא אכן מרמז למלה העברית קדירה. מדובר בקדירת בשר בסגנון ערבי מקומי. היא כוללת אורז מתובל בתיבול ערבי, המבושל שעות ארוכות יחד עם נתחי כתף של בשר כבש. האורז היה ארומטי לאחר שספג את טעמי בשר הכבש העשיר, ובשר הכבש היה נימוח, התפרק בקלות מהעצם ולא סבל מארומה עזה מדי של כבש. זאת מנה נהדרת שגם מי שבדרך כלל נרתע מבשר כבש יכול לנסות. משם המשכנו למנת על האש קלאסית: צלעות כבש. המנה שקיבלנו הייתה נהדרת, ארבע צלעות כבש נפרשו דק ונצלו על גריל פחמים. על הצלעות נבזקה תערובת תבלינים שלא הצלחנו לזהות את רכיביה, אבל אין ספק שהיא היטיבה עם הבשר ונתנה לו נופך נוסף וטוב טעם.

כמעט ונכנענו לשובע. המנות של אבו אל עבד נדיבות והתמחור המינימלי שלהן - כ-50 ₪ למנה עיקרית - הופך את המסעדה לאחת המשתלמות באזור. אבל מכיוון שהמנות שטעמנו עשו חשק לעוד, הזמנו מנת עלי גפן. קיבלנו אותם זעירים ומקופלים בקפידה, גודל כל אחד מהם כחצי זרת. החמצמצות הנעימה של העלים הפכה אותם למעדן –יש מעט מאד מסעדות שיכולות להתחרות בעלי גפן שכאלו.

הזמנו עוד מנת תבשיל ערבי מקומי – מסחן. כאן מדובר בעוף צלוי, המוגש על מצע של בצל המטוגן בשמן זית ובסומק ומונח על פיתה ערבית ספוגת שמן זית. זוהי מנה קלאסית של המטבח הערבי המקומי והוא הייתה נהדרת. הפיתה ספגה את טעמי העוף והבצל והייתה מעדן בפני עצמו. העוף תובל כהלכה והיה עשיר בטעם. ידו המיומנת של הטבח של אבו אל עבד הורגשה בכל מנות הארוחה.

לסיום נהנינו מקפה ערבי עשיר וטוב לצד בקלאוות מתוקות וטריות שנעשו באותו יום. כדאי ללכת למסעדת אבו אל עבד ולהכיר את נפלאות תבשילי המטבח הערבי המקומי.