Skip Navigation Linksראשי > מסעדות כשרות > פשוט מוכשרת> ביקורת על מסעדת ושבעת וברכת תל אביב

ושבעת וברכת


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"ואז היא הגיעה: השווארמה. צלחת רחבה עמוסה בפרוסות דקות-דקות של בשר, מעט חרוך בשוליים אבל בעל מרכז ורדרד ומעל לכל – מפיץ ריח שמאתחל מחדש את תחושת השובע..." דניאל לוין מגיע רעב לבשר אל מסעדת ושבעת וברכת, תל אביב

"אמרת שחנית מול הסופר, לא?" -"הייתי בטוח שכן. טוב אני מקווה שלא גררו אותו". החיפושים אחרי האוטו של נועם לא התקדמנו ושעת ארוחת הצהריים שלי עברה מזמן. "אני ממש רעב", סיכמתי, "אז עושים עוד סיבוב או שיושבים לאכול קודם?". נועם קבע שקודם נשב ונאכל: "טוב, תבדוק איפה יש הכי הרבה אנשים ולשם נלך".
אף על פי שברחוב אצ"ל, הרחוב הראשי של שכונת התקווה, יש די הרבה עסקי אוכל, היה די פשוט לבחור מסעדה לפי השיטה של נועם. נכנסנו ל"ושבעת וברכת-פנינת התקווה", ולפני שהספקנו להתיישב ניגש אלינו מלצר ואמר בחיוך: "אני מקווה שהגעתם רעבים לבשר".

מסעדת ושבעת וברכת היא מוסד ותיק בשכונת התקווה וככזו היא מציעה אוכל לכל מי שרעב – החל משווארמה שנמכרת בדלפק למי שעובר ברחוב ועד למסעדה שמציעה ארוחות צהריים וערב, שכוללות לא רק בשרים אלא גם מבחר דגים. המסעדה בנויה מכמה חללים, כך שאף על פי שיש מקום לאורחים רבים, לא מתקבלת תחושה של אולם ענק ומנוכר.

אחרי עיון קצר בתפריט של ושבעת וברכת החלטנו לוותר על העסקית הנדיבה כדי לטעום קצת מכל מה שהגריל יכול להציע. מיד הגיעו לא פחות משלושה עשר סוגי סלטים, ואני מוכרח להלל את הסחוג המעולה, את החציל במיונז ואת הסלט הטורקי שמכיל זיתים ולימון כבוש. עם הסלטים הגיעו לאפות טריות ורותחות שיצאו באותו הרגע מהתנור של ושבעת וברכת. אף על פי שבמסעדה מצטנעים ומכנים אותן "פיתות", מדובר בהרבה יותר מהמאפה הסטנדרטי שיש לכולם במקפיא. על אחד הקירות תלויה תעודה לפיה החומוס של המסעדה הוכתר כחומוס האיכותי והטעים ביותר מבין המסעדות הכשרות בארץ. נועם לא בזבז זמן והזמין צלחת חומוס פטריות שעושה בית ספר לחומוסיות בעלות שם. לא רק שהחומוס היה סמיך ומאוד טעים, גם הפטריות, שהוגשו עם המון בצל מטוגן ותבלינים, היו פשוט חגיגה בפה.

ואז היא הגיעה: השווארמה. צלחת רחבה עמוסה בפרוסות דקות-דקות של בשר, מעט חרוך בשוליים אבל בעל מרכז ורדרד ומעל לכל – מפיץ ריח שמאתחל מחדש את תחושת השובע. תוך שני ביסים מהבשר העסיסי, שהיה נטול שומן, חשבתי רק על דבר אחד – בשביל מה בכלל צריך לאפות? חוץ מזה שהבשר פשוט נמס בפה, מדובר במנה נדיבה מאוד שהגיעה עם תוספת משביעה של אורז אדום עם תיבול עדין.

כשהיינו באמצע העבודה על השווארמה הגיעה צלחת השיפודים שהזמנו. הכי אהבתי את שיפוד הקבב שהיה מתובל כל כך טוב, מבלי שהתבלינים יפריעו לנו ליהנות מהטעם של הבשר. הסימן הכי טוב לאיכות השיפוד הוא שנועם בכלל לא הספיק לטעון מהקבב, וזה אומר המון.

מכיוון שאני פחות מתחבר לכבד, זכה נועם לבלעדיות עליו וסיכם ש"הכבד הזה אלוהי ומחליק בגרון כמו דבש". הפרגיות המשופדות כנראה עשו שחיית בוקר במרינדה, כי אין בעולם פרגית עם כזה טעם. חלקים נבחרים מהבשר נאכלו בתוך הלאפה של ושבעת וברכת בצירוף הסלטים שלא הספקנו לדגום בפתיחה, כמו סלט התירס הפיקנטי והמטבוחה, ועשו עבודה מצוינת באוורור הפה. בדיוק כשחשבנו שסיימנו הונח על השולחן שיפוד אחרון – הכבש. בלי הרבה התלבטויות ניגשנו למלאכה והוסכם שהוא עסיסי, עשוי בצורה מדויקת ומלא טעם. הטענה היחידה בעניין הכבש הייתה שהזמנו רק שיפוד אחד.

להפתעתנו גילינו שכל מי שמזמין ארוחה מלאה במסעדת ושבעת וברכת מקבל על חשבון הבית קפה וקינוח. אם נועם לא היה שואל לא הייתי מאמין שמוס הטריקולד כשר פרווה בד"ץ. הוא הורכב משלוש שכבות בטעמי שוקולד חלב, מריר וקפה. כל המבנה התלת-שכבתי ישב על בסיס בראוניס שוקולדי וסביב כל הסיפור פוזרו שבבי שוקולד ואגוזים ממותקים. "גם הבשר וגם כל השוקולד הזה", אומר נועם, "אוקיי, אני מוכן למות עכשיו". בזמן שנועם עובר לאסוף את כל האגוזים שמסביב, אני חושב לעצמי שאין בעולם דבר יותר טוב מהניגוד בין מוס רך לבראוני פריכה. גם הקפה השחור שמגיע עם הקינוח הוא הדבר האמתי - חזק וטוב.

אחרי שיצאנו ממסעדת ושבעת וברכת, לקח לנו לא מעט זמן למצוא את הרכב של נועם, ואני הספקתי להחליט שאני מוכרח לחזור כדי ליהנות שוב מהשווארמה ולטעום את הדגים.