Skip Navigation Linksראשי > אוכלים עם ילדים > יוצאים לאכול > כתבה על מסעדת הפינג'אן בירושלים

סובב הפינג'אן


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אדי רון והבן אביתר במסעדת הפינג'אן הסמוכה לשוק מחנה יהודה. הצ'יפס ("מהסוג הביתי מאד: קלופים וחתוכים ביד אוהבת, בלתי אחידים בגודלם ומטוגנים למידת הפריכות שמשאירה אותך עם חשק לעוד") לא מפריעים למנת הראש המנצחת

הפינג'אן מוכרת לי מאז שנפתחה לפני כשתיים עשרה שנים. זו הייתה אחת המסעדות הראשונים שנפתחו מחוץ לגבולות הטבעיים של שוק מחנה יהודה והיא משכה אליה ערב-רב של ירושלמים: בני השכונה וסטודנטים, פועלים, עובדים ממשרדי הממשלה הסמוכים ואורחים מחוצה לעיר. גם היום, בבעלות חדשה, שומרת הפינג'אן על ההטרוגניות של לקוחותיה. אולי הדבר נובע מעצם שמה, אחרי ככלות הכול, הפינג'אן איחד סביבו לוחמי פלמ"ח ואוהבי ספר, בני הארץ וחדשים מקרוב באו גם יחד.

מסעדת הפינג'אן מעוצבת בפשטות נעימה. שולחנות עץ בהירים, תמונות עם אופי ירושלמי על הקירות, כלי נחושת ישנים שפזורים בנינוחות פה ושם ושני מדפי ספרים, שמרמזים על אהבת בעלי הפינג'אן למילה הכתובה ועל הנכונות לארח אותך כאן גם אחרי שתסיים לאכול. זהו אחד המאפיינים הייחודיים של הפינג'אן, למרות הקרבה לאינטנסיביות של השוק, שביום בואנו הומה קונים ומבקרים. כאן לא יגידו לך "לבלוע. לא ללעוס!" אלא דווקא יחייכו ויזמינו לקחת את הזמן. כוס תה בנוסח הבית תנעים את הישיבה במקום. כחלק מהתחדשות מסעדת הפינג'אן נפתח בימים אלו חדר גריל חדש שמציע מגוון בשרים על האש מחד, ובה בעת מאפשר שמירה על אופיו של החלל המרכזי של הפינג'אן כבית תבשיל שניחוחות תבלינים שולטים בו.

הפינג'אן הוא קודם כל חומוס-בר. כמובטח משמו הוא מציע מגוון רחב של אפשרויות לניגוב: חומוס גרגרים, פול, בשר, שווארמה, פטריות, צנובר ומסבחה. בנוסף מוגשים בו תבשילים בהשפעת המטבח הירושלמי-ספרדי: אורז עם שעועית, דגים ברוטב, סופריטו עוף ובקר ועוד. בכל אחד מימות השבוע מוגשות מנות היום. ביום בואנו, השני בשבוע, היו אלו מעורב ירושלמי ומרק בשר. בימי שלישי תקבלו קוסקוס ומרק רגל. אנחנו נחזור לשם באחד מימי חמישי הקרובים, לפי המובטח בתפריט, נוכל ליהנות מתבשיל הלוביה ומבשר העגל. כישרונה של שושנה, שהותיר אותנו שבעים ומרוצים, נותן לנו את הביטחון שגם התבשיל האמור יהיה משובח.

מסעדת הפינג'אן פתוחה החל משמונה בבוקר ועד שבע בערב. בשעות הבוקר מגישים כאן ארוחות בוקר עשירות המבוססות על רכיבים טריים מהשוק הסמוך. אביתר התעניין מאוד בשקשוקה אבל בסוף בחר חומוס וצ'יפס שהגיעו מהר והיו טובים מאוד. החומוס היה אוורירי כראוי והצ'יפס היו מהסוג הביתי מאד: קלופים וחתוכים ביד אוהבת, בלתי אחידים בגודלם ומטוגנים למידת הפריכות שמשאירה אותך עם חשק לעוד. זללנו אותם עם מעט מלח. קטשופ זה למוצרים תעשייתיים, שנינו מסכימים על כך.

אני שמחתי בפלטה שהיו בה מגוון מתבשילי המטבח: סופריטו בקר עם תפוחי אדמה צלויים, תבשיל בשר ראש בעגבניות, כמון (המון-המון), כוסברה, שום ועוד כמה רכיבים שהבטחנו לשמור בסוד, שבושל למידת רכות ששמרה על צורתו מחד ועשתה אותו נימוח כחמאה מאידך, קציצת בשר ומעורב ירושלמי שבגרסתו המקומית התאפיין בשילוב בין בשר חזה עוף לטחול טעים-טעים. אביתר השתלט על הסופריטו ועל הקציצה, אני התענגתי על מנת הראש שנראית כמנה המנצחת של הפינג'אן. האורז שהוגש לצדה של הפלטה היה בן לוויה מעולה לבשרים, והצלחות הריקות מעידות יותר מאלף מילים על הצלחתן של המנות.

במילותיו של אביתר: "הפינג'אן יפה, צנוע, עם פריטים עתיקים ודלת ססגונית. שושנה הטבחית מאד מאד נחמדה. החומוס מעודן, הסופריטו רך וטעים מאוד. שושנה היא מלכת המטבח של הפינג'אן, וכל מה שביקשנו קיבלנו במהירות ובפנים מסבירות", אני מחבק באהבה את המשורר הצעיר.

קינחנו בשתי כוסות תה ובבקלאווה שהייתה פריכה ומתוקה במידה מתאימה ביותר. נחזור בקרוב.