Skip Navigation Linksראשי > ברים, יין ואלכוהול > ברים ופאבים> אדם בר יצא לברוהאוס בת

עולם הבירה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

בברוהאוס מייצרים שלושה סוגי בירות שנבדלות זו מזו בגוון, בטעם, באחוז האלכוהול, ברכיבים ובתהליך הייצור. כל אוהב בירה ימצא כאן את בת הלוויה המושלמת שלו לארוחה שבדרך...'' אדם בר גילה עולם שלם של בירות בברוהאוס

בימים אלו, כשהעיר העברית הראשונה מתמרקת לקראת חגיגות יום ההולדת ה-100, מתקשטות שדרות רוטשילד בשלל דגלים ושלטים, וגרלנדות של נוריות חג המולד מסתלסלות להן על ענפי העצים בשדרה. אין מה לומר, שדרות רוטשילד הפכו בשנים האחרונות ללחמנייה החמה ביותר בעיר. אין כמעט יום שלא כובש אותן צוות צילום תורן (סרט סטודנטים / פרסומת / סדרת טלוויזיה/ כתבת ''צבע'' על החיים בבועה ועוד) ומדי ערב, לקראת שקיעה, מגיעים זוגות חתן-כלה (נשבע לכם!) שרואים בשדרה לוקיישן שלא נופל מהמתחרים בנמל ת''א ובגני צ'רלס קלור.

בימים כאלו חשוב לתת כבוד לחלוצים, וברור לכם שאני לא מכוון לא.ד גורדון (שכבודו במקומו מונח) ואפילו לא לקיוסק (המחודש) הראשון של תל-אביב בפינת רוטשילד-אלנבי. אני מתכוון למסעדה מדור המייסדים של מסעדות הפרימיום-ליג בשדרה, וליחידה מהן שנותרה על כנה – אני מתכוון לברוהאוס. לברוהאוס מגיע קרדיט לא רק על כך שגילתה את הפוטנציאל הטמון בשדרה ופיתחה אותו, אלא (ואפילו יותר חשוב) – על החלוציות בתחום המבשלות הביתיות. ה home-brewing, הפך לטרנד מבורך בשנים האחרונות, עם תחרויות ייעודיות, חנויות ציוד ומותגים (כנען, דאנסינג קאמל). אלא שהבירה המשובחת של הברוהאוס זרמה בצינורות ובברזים בזמן שהגמל המרקד, עוד לא היה אפילו ניצוץ זימתי בעיניו של אבא-גמל.

לברוהאוס נכנסתי, אם כן, בהדרת הכבוד הראויה. אלא שמהר מאד הבנתי שהגעתי למקום שלא מחפש את הכבוד ומסתכל עליך בגובה העיניים. ישבתי על הבר, וזכיתי לשרות ידידותי, שלא מסתחבק מחד, ובודאי שלא מתנשא או מתפלצן מאידך. מאד קל להפוך את הייחודיות של המקום (מסעדה במבשלת בירה) להרצאה טרחנית ולאטיטיוד מול הלקוח. אבל לברוהאוס יש בטחון של בעלי ניסיון, והם מדלגים בקלילות מעל שתי המשוכות ונותנים לטעם לדבר – יש להם ערכת טעימה זמינה ופשוטה, שמאפשרת לכל אורח לטעום ולהחליט בעצמו מה בדיוק טעים לו ולמה. כי זאת יש לדעת – בברוהאוס מייצרים שלושה סוגי בירות שנבדלות זו מזו בגוון, בטעם, ב % האלכוהול, ברכיבים ובתהליך הייצור. לא אלאה אתכם בפרטים – אבל שלושתן טריות ומ-ע-ו-ל-ו-ת. כל אוהב בירה (ואפילו מחבבי הבירה) ימצא כאן את בת הלוויה המושלמת שלו לארוחה שבדרך.

סקירה מהירה של הסביבה העלתה שהעיצוב משלב בין עץ גס ומסיבי, לבין הצינורות והדוודים של המבשלה. הרבה נירוסטה ונחושת ממורקת. תוסיפו לכך את הצוות המתרוצץ בשירות האורחים, ותקבלו דינמיקה של ספינת נהרות במיסיסיפי של המאה ה-19.
למנות הראשונות מציעים כאן מגוון עשיר ורב השפעות. בולטות לטובה מנות כמו אגרול קוריאני (ממולא בעוף טחון וירקות, ברוטב צ'ילי מתוק), שלל פטריות ברוטב טריאקי (עם אגוזי מלך ופטרוזיליה) מנה מפתיעה, בעלת שילובים לא צפויים המהווה מתאבן מושלם; וכרובית ושרימפס בטמפורה עם רוטב איולי יפני. האוריינטציה האסייתית של המנות שהזכרתי היא גחמה שלי בלבד, ולצידן תמצאו גם נקניקיות מרגז ופאטה כבד בריבת תאנים (המנות שאני מתכנן לביקור הבא...).

נראה שהעקרונות המנחים הם הטעם המשובח והגיוון. לעיקרית בחרתי בספייריבס, שהיו מבחינתי המלווה המושלם לבירה. כאן המקום להגיד, שאני מסוג האנשים שאוכלים פסטה בשביל הרוטב (ולא בשביל הבצק, להבדיל). במנה כמו ספייריבס (ואל תספרו לאף אחד) אפשר למכור אותי תמורת רוטב סמיך ועשיר, ולחפף בבשר.
אבל בברוהאוס לא תופסים טרמפ על אדם חלש אופי כמוני – כאן גם הבשר היה עשוי כהלכה (לא שמן מדי, ומצלעות גדולות ונדיבות), וגם הרוטב, תוצרת בית(!) היה פשוטו כמשמעו – ללקק את השפתיים!
ברוהאוס
שד' רוטשילד 11, תל אביב
03-5168666