שושנה נבון נבון - על מסעדת מחניודה 03/01/2013
susane_s@hotmail.com
בתאריך: 23:41 הזמינו לנו מקום במסעדה.
כבר שלוש שנים אני שומעת את השם "מחנהיודה" כמשהו מיוחד ביותר! מסעדה שלפעמים צריך להזמין חודש או יותר מראש, ויש הגבלת זמן גג שעתיים לשבת במסעדה.
יום הולדת עגול של בן זוגי הביא את הבנים שלנו לערוך לנו הפתעה קטנה, והזמינו אותנו למסעדה. מרוב שדיברו על המסעדה דימינתי מרחב מושקע, משהו שרואים במסעדה של שף ידוע בתל אביב. משהו אלגנטי אבל עם טאצ' ירושלמי. נכנסנו, הרעש שבקע מרמקולים של 150 דציבלים, קיבל את פנינו. בן זוגי כבר היה פעם במסעדה, ואז הוא אמר לי, "זה לא בשבילך ישבנו על הבר והיה מאד רועש". אני חשבתי שכשיושבים על הבר, והטבחים מכינים את האוכל מול הסועדים על הבר, יש רעש של דיבורים, של הזמנות, רעש שנובע אולי מסוג של אקוסטיקה לא הכי הכי. אך מה שקידם את פנינו באמת היתה מוסיקה בווליום שבאולמות חתונות גדולים נזקקים לאטמי אוזנים. אני לא מתביישת ומבקשת להנמיך את המוסיקה, המארחת, אישה צעירה, מאד נאה, ניגשת אלי: "זה אופי המקום, אבל בהחלט אני אשתדל", כעבור כרבע שעה, חוזרת שוב, "תיראי אנחנו עומדים להעלות את הווליום, (כאילו שהוא הונמך) אני שמבינה שעם הרעש הזה נצטרך להעביר ערב שאמור היה להיות אינטימי עם הבנים והכלות, אומרת לה שאני מבינה, ואין מה לעשות. הרעש מועלה לדציבלים גבוהים יותר, מוסיקה של "כפיים....כפיים"...שמשתנה ל"טכנו" בום בום בום...למזלי יש לי אטמי אוזנים בתיק, למקרים של חתונות.
עכשיו לסטינג, ולסטילינג של המסעדה. השולחן מתנדנד, הצלחות הם עירבוב של צלחות חומות של דורגלס, ומשלים את הסט על השולחן אוסף של צלחות מסטים של שנות השבעים, כאלה שמוכרים בבודדים בשוק או בשוק הפשפשים. הלחם מוגש בשקיות נייר חומות.
"סטיילינג קונספט" יענו פשטות... הזמנו 8 מנות ראשונות, כדי להתחלק ולטעום. המנות הם בעצם דוגמיות, אבל ממש דוגמית. אין מה לומר, טעים זה אכן היה, אך טעימה בגודל של כפית לכל אחד בלבד.
למנה העיקרית הצלחות הוחלפו לעוד צלחות בדוגמת שוק הפשפשים, כל צלחת עם עיטור אחר. הרי זה אמור לשקף את הקונספט העממי הירושלמי האסלי של המסעדה, לא כן? :-)
הזמנו שלוש מנות עיקריות כדי להתחלק. ריסוטו פיטריות, דג לברק, ונתח קצבים.
כשאומרים נתח קצבים, מה עולה לכם בדימיון? איזה גודל של נתח? אז דמיינו גודל של נתח קצת גדול יותר מנקניקייה, זהו. היה טעים ברמה סבירה, אך ממש לא יותר מזה.
החשבון היה 1000שח'!!!! אתם קולטים? אהה נכון שכחתי, היה גם בקבוק יין. אבל 1000 שח'? רעש מטורף! דציבלים בלתי נסבלים.? המלצר החביב שניגש אלי אמר: "תיראי אני רואה המון אנשים, אל תעלבי, אבל את רואה, המסעדה מלאה כך כבר למעלה מאבע שנים, אז סימן שיש כאלה שאוהבים את זה..."
אז אם אתם אוהבים לבלות ערב טעימות, ברעש של 150 דציבלים של מוסיקת טכנו שמתחלפת במוזיקת חתונות מיזרחית, ולשלם סכומים כמו ששילמנו, זאת המסעדה בשבילכם, אם לא...חפשו אטרקציה אחרת בירושלים, לא חסר.
