הגענו שלושה אנשים. טעמנו כמה גבינות שהיו מעולות אז החלטנו לשבת. המליצו לנו על פלטת הברון. לאחר שישבנו ראינו כי מחירה שערורייתי - 225 שקלים, אז בחרנו בפלטה המיוחדת שמחירה 128 שקלים.
לקחנו גם 3 לאפות - 12 שקלים כ"א, קנקן לימונדה קטן - 25 שקלים וסלט ירקות.
סלט הירקות היה בגודל סביר, החסה הוגשה כשעליה שלמים והסלט לא היה מתובל.
הפלטה לא הייתה מרשימה בגודלה, בוודאי ביחס למחירה הלא מבוטל. היו בה כ-10 פרוסות גבינה, כ-20 זיתים, שתי יחידות עלי גפן ושתי עגבניות מיובשות.
ביחס למה שמתואר בתפריט הרגשנו מרומים.
הגבינות למעלה היו משובחות למדי וטעמן ערב לחכנו. למטה חיכו לנו הגבינות הפשוטות והפחות טעימות, לפחות לחיכנו כמו שנאמר על טעם ועל ריח לא להתווכח. הזיתים,עלי הגפן והעגבניות היו טעימים, אך חבל שהוגשו כ"כ בקמצנות.
היה ניתן להבחין שהפלטה הוכנה כיום מראש, כיוון שהגבינות כבר נדבקו אחת לשניה והיה קשה להפרידן.
לפיכך, נותרנו עם מחצית הפלטה שלא אכלנו. כשהערנו על כך למלצר,ביודענו שבכל מסעדות ישראל נוטים להטות אוזן לסועד ואף להחליף מנה אם צריך, הוא אמר שאין מה לעשות וזה מה שיש. יצוין כי לא ציפינו שתוחלף כל המנה. אם היו מביאים עוד שני פרוסות גבינה ממה שאהבנו היינו אומרים תודה ולא באים בטענות, לא כי מגיע לנו אלא כי זה הדבר ההוגן לעשותו. החלטנו לפנות לבעל המקום שהיה בקופה, בשורות גדולות לא יצאו ממנו ורגע לפני שעמדנו ללכת החליט לתת לנו גביע קטן של מלבי.
יצאנו מאוכזבים מהמקום. החשבון עמד על 205 שקלים לארוחה זערורית ביותר.
השירותים היו קטנים והברז היה מקולקל, כשפתחנו אותו הוא התיז לכל עבר כולל עלינו.
אני ממליץ למי שמגיע לרכוש גבינות במשקל ולאכול באחד היערות הסמוכים. ב-100 שקלים אפשר לרכוש המון גבינות ולהינות פי כמה וכמה.
