ה – 31 לדצמבר


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

מה מושך אותי בסילבסטר ? מדוע אני לא מוכן לוותר על החג הזה, ו''שופך'' מדי שנה מאות שקלים על ערב אחד, שהסמליות שלו עבורי נמוכה מזו של חגיגות קטיף הדלעת בעיירות הדרומיות של ארה''ב ?
נראה לי שההסבר טמון בערב אחד, אי שם בגיל ההתבגרות, שההורמונים המשתוללים ומרד גיל הנעורים, היו מנת חלקי.
אותו סילבסטר, מרותק למיטתי עם חום גבוה ודלקת גרון, כשמאות מטרים מביתי נערכת מסיבה בוילה של חבר, הנערה שאת ליבה לכבוש רציתי, נמצאת במסיבה, ובחצות אני שומע את המוסיקה, הצעקות והטירוף, ומחמת מחלתי, גם להתנחם בסיגריה לא יכול.

זיכרון אותו הערב לא נשכח מלבי, ובתום שעות ארוכות של רחמים עצמיים, נדרתי לחגוג את הסילבסטר, מדי שנה, בריא, חרמן וצוהל, ולהקפיד על קיום כל מצוות החג : להתנשק, להשתכר ולבזבז הרבה כסף.
השעות הספורות, בין השנה האזרחית הנוכחית, לזו שבאה בעקבותיה, מהוות עבורי תירוץ מצוין לעיסוק אינטנסיבי במשולש הקדוש: אוכל, שתייה ורומנטיקה. מדי שנה ב - 31 לדצמבר, אני מוציא את חולצת הקטיפה החגיגית שהבאתי מחו''ל, חולצת הסילבסטר, מתאים את יתר מחצלותיי, מתגנדר ויוצא לעיר הגדולה.
אם בעבר נהגתי ללכת למסיבות במועדונים, או בבתים גדולים, בשנים האחרונות גיליתי את היופי שבחגיגה במקום קטן. מקום אינטימי, בו אני יכול לפלרטט עם מספר בנות, להתנשק ( תמיד בתקווה ) ואולי אף יותר.. ועדיין להימצא בסביבה חמה עם חברים, מכרים והחשוב מכל: ברמן שזוכר את הפרצוף שלי ( מבלי להקטין בחשיבותם של המארחים, התקליטן והשף, האחראי על נהנתנותי הקולינארית ).

לאלכוהול בערב חגיגי זה תפקיד בעל חשיבות נכרת, וגם אם הוא לעיתים הופך אותנו לעדר אינפנטילים, שכל עניינם מתרכז בשטחיות שבהנאה, הוא מחרמן ומשחרר מעכבות.
הסילבסטר הוא חג החגיגות. הוא היום בו מותרות תענוגות פרועים, גרגרנות, שיכרות וסקס.

בשנה שעברה הצטרף אלי חבר ליציאה עם שתי בחורות. לבושים לכבוש את העיר, ( אני וחולצת הסילבסטר ), מנסים לא ליפול למלכודות הדבש ( והכסף ) של מסיבות המוניות והפקות גרנדיוזיות, מצאנו עצמנו במסיבה פרטית, היה נחמד, וחזרנו תשושים והלומי משקה, אבל זה לא היה זה.
שנה קודמת נחתמה ביציאה לדיסקוטקים המוניים עם די ג'ייס מפורסמים. שילמנו הון עתק בכניסה, רק כדי למצוא את עצמנו מבלים, בהמשך הערב, עם כל הילדודס שעמדו בחוץ.
שנה קודם לכן, נסעתי עם זוגתי לצימר בצפון, הייתה רומנטיקה יפה, וסקס מטורף עד עלות השחר, אבל עדיין, משהו היה חסר... ( משהו שבגללו לבסוף נפרדנו )

בשנה שלפני כן, סילבסטר המילניום, חגגתי באמסטרדם, בטמפרטורה של 0 מעלות, בכיכר ה''דאם'' שבלב אמסטרדם, כשהחוגגים השמחים מזניקים רבבות פקקי שמפניה לחלל, וממטר ארוך של נוזל מבעבע יורד מחלונות הבתים, ישירות על ראשי החוגגים. שבתי תשוש, ונאלצתי לבלות את השבוע שלאחר מכן במיטה.

השנה יפתחו המסעדות, המועדונים והברים שעריהם, לצד מסיבות פרטיות בבתים, לקהל רב מאוד של חוגגים. עומסי תנועה ייווצרו, המקומות ייהנו מתפוסה מלאה, ואני שוב אלבש את חולצת הסילבסטר, אשאיר את מכוניתי בבית, ואצא לעיר הגדולה, לחגוג, לאכול מכל טוב, להתבסם ולהתנשק.
שנה אזרחית חדשה ושמחה.