שירת הים של ג'קו

   יותר משאני מתפעל ממעשי הכשפים של שפים מלומדים ויצירתיים המגישים יצירות מופת חד-פעמיות במחיר הולם, כמובן, אני מעריץ את אנשי המקצוע השקטים שללא לאות ובמשך שנים רבות, מגיעים כל בוקר לעבודה כדי להגיש ארוחות טעימות, מבושלות מחומרי הגלם הטריים ביותר, באותה איכות ורעננות שאפיינה את המטבח גם עשר ועשרים שנה לפני כן – זו מקצוענות

לפני שבוע הזדמנתי שלא בטובתי יש לומר, לנמל יפו שעה שסירות הדייגים חזרו מהים. מאחת מהן נשאו הדייגים דגים גדולים (מעל מטר אורך) ומכוערים דמויי כריש, בצבע חום-ירקרק, נטולי קשקשים ועורם כגומי מוצק למגע. ''חתולי ים'', הפטיר הדייג למראה סימן השאלה שעלה על פני. בעוד ציבור המתגודדים על הרציף התנפל על דגת היום מהסירות האחרות, איש לא ניסה לרכוש את החתולים. מאותו יום רחרחתי ושאלתי דייגים ובשלנים חובבים מה עושים עם אותו חתול ימי אך איש לא ידע. השבוע נזדמנתי לג'קו, ושם, בין בס לדניס, פורל וסלומון, הפלא ופלא, מצאתי מנת חתול ים.

ג'קו למי שלא מכיר, היא חלוצת הקונספט של ארוחת פורמולה שעשה לו נפשות בעיקר בקרב מסעדות הדגים בעירנו. זה הולך ככה: מבחר מנות פתיחה נוחתות על השולחן מיד לאחר שמתיישבים, ובעוד אתם מנשנשים ומתמלאים, מגיעה המנה העיקרית. מחיר הארוחה הוא מחיר המנה העיקרית.

כאילו לא חלפו 11 שנים מאז הצטופפנו בחדרים הצפופים שברח' בלפור, שם נפתח הסניף הראשון, מצאנו גם היום את הכל טרי, נקי ומתוקתק עד לקוביית החציל האחרונה. יכול הייתי להפליג בשבחי סלט המלפפונים ביוגורט (ולתהות מה עוד היה שם, האם זה קרם פרש?) או לנסות ולפרק לגורמי טעמיו את סלט החומוס המצוין העשוי מחומוסים שלמים מבושלים ברוטב עגבניות מתקתק, לערוך אבחנה מלומדת בין הדומה והשונה שבין שני הסוגים של סלטי החצילים ועוד ועוד. כיוון שמנות הפתיחה כוללות לפחות תריסר צלוחיות (ואני הסתפקתי בשלוש) לא כך אעשה. אומר רק זאת: יותר משאני מתפעל ממעשי הכשפים של שפים מלומדים ויצירתיים המגישים יצירות מופת חד-פעמיות במחיר הולם, כמובן, אני מעריץ את אנשי המקצוע השקטים שללא לאות ומשך שנים רבות, מגיעים כל בקר לעבודה כדי להגיש ארוחות טעימות, מבושלות מחמרי הגלם הטריים ביותר, באותה איכות ורעננות שאפיינה את המטבח גם עשר ועשרים שנה לפני כן – זו מקצוענות.
ועוד אוסיף אזהרה: אל תתפתו לפתיחות וללחם הלבן הטרי שמוגש עימן כי המנות העיקריות ע נ ק י ו ת וכל ביס מהלחם, יעלה לכם בפיסת דג .

ולעיקריות: אני, כאמור, התבייתתי על חתול הים (63 ₪) ולא התאכזבתי. מסתבר כי לאחר שהדג המוזר הזה מופשט מעורו, הוא מפולט, נעטף – מעשה שניצל – בפירורי לחם מתובלים, מטוגן ומונח על האש לספוג מטעמיו של הגריל. התוצאה מדהימה. הטיגון והצלייה של בשר הדג כשהוא אטום לחלוטין גורמת לכך שתוכו של ה''שניצל'' הופך לנימוח ועסיסי ורק טעמי הים הפתוח מתבלים אותו מתוכו.

''מולי'', כפי שנהוג לומר, אכלו ''גלאיה'' (79 ₪ ליחיד, או 149 ₪ לזוג), הלוא היא קדירת פירות ים מבושלים ברוטב עשיר על בסיס יין לבן, חרדל ושמנת, המכילה בנדיבות קלמארי, ראשי קלמארי, שרימפסים, מולים וזרועות סרטנים , מנה יפהפייה, נדיבה וטעימה מאד.

לקראת הקינוח, שהוא מחובתי המקצועית כידוע לכל, התנהל מאבק עז בתוכי בין קיבתי הזועקת חמס מפאת העדר נפח פנוי לבין נפלאות המלבי וקוביית השוקולד שהיא מעין מוס שוקולד מוצק עטוף בשוקולד מריר וטעים לפחות כפי שניתן לדמיין, שהוגשה מונחת על קרם קרמל בשמנת מתוקה. כפי שאתם יכולים כבר לשער, על אף מחאותיה של הקיבה ניצח המוס.

ג'קו
הרצל 2 פינת אחד העם, נווה צדק, תל אביב
טלפון: 03-5169325