| רביולי בלה טוסקנה. פסטה טעימה מתוצרת בית |
 |
| את המנות הראשונות מלווה פוקצ'ה חמה ופריכה |
 |
| הקינוחים בישראל הרבה יותר טובים מבאיטליה |
 |
| חמימה ונעימה, עם מפות משובצות באדום לבן |
 |
*ארכיון: ייתכן והמידע בכתבה אינו מעודכן ו\או אינו בתוקף!
(02/03/2006)
עם מטען של זיכרונות אינטימיים מירח הדבש בטוסקנה יצאה מיה שחר-אופיר עם בעלה לחגוג את יום הנישואין הראשון שלהם במסעדת ''לה טוסקנה'' הרעננית ומצאה איטלקית מזמינה עם פסטה תוצרת בית ואנטיפסטי מעולים
היה זה ט''ו בשבט, ערב ט''ז בשבט. שנה קודם התחתנו אז זה היה בעצם יום הנישואין העברי שלנו. אני יודעת שלא כל כך נהוג לחגוג אותו פעמיים, אבל בתור אחת שחוגגת לעצמה שני ימי הולדת אחד עברי ושני לועזי (ולא, אני לא דתייה, פשוט נולדתי בחג), נראה לי מאד הגיוני לצאת לפחות לארוחה רומנטית אם לא לצאת בחגיגות של ממש.
נכון שכל מי שהולך למסעדה איטלקית מנג'ס ומספר את חוויות איטליה שלו? גם לנו יש כמה כאלו כמובן. מיד לאחר החתונה נסענו לירח דבש בארץ המגפיים. התעקשתי לנסוע דווקא לשם על אף שחברה שנסעה לשם קודם עם חתנה הטרי, סיפרה שבאיזשהו שלב הם התחילו לכנות את טוסקנה טוזקיינה בגלל הזקנים שנופשים בה וממלאים אותה בהמוניהם.
לפני הנסיעה פנטזתי עלינו פוסעים בגבעות הצבעוניות מפרחים, שותים קיאנטי על הבוקר, אבל כשהגענו לטוסקנה היא היתה באופן בלתי צפוי לגמרי מושלגת וקרה. בנוסף, היה זה שבוע הסקי הרשמי שבו רוב בתי המלון נסגרו לכבוד שבוע החופשה החורפי. הזקנים של טוזקיינה היו חכמים מספיק להישאר בבית ואנחנו, את טוסקנה המושלגת ראינו בעיקר מהאוטו, תוך כדי בריחה לרומא, לדרום. לא סיפרתי לו את זה, אבל בן זוגי הטרי הרשים אותי מאוד בכישורי הנהיגה שלו כשהוביל אותי כאביר לוחם בתוך השלג וללא שרשראות, בניגוד לנהגים האיטלקים שנסעו לאט ובזהירות. בתור ירושלמי, הוא הצהיר, הוא מיומן בנהיגת שלג.
גם השלג לא הצליח לקלקל את האוכל שהוגש לנו במסעדות האיטלקיות. אולי הוא אפילו עשה אותו עוד יותר טעים. לכן היה כל כך מתבקש שנחגוג את יום הנישואין העברי הראשון שלנו במסעדת ''לה טוסקנה''. היא אמנם נמצאת ברעננה ולא באיטליה אבל שמענו עליה טובות ונצורות.
לה טוסקנה הרעננית מעוצבת בצורה חמימה ונעימה, עם מפות משובצות באדום לבן. בת דודתי בת ה- 15 המתגוררת ברומא טוענת שנמאס לה מהמפות האלה ובכלל מהשטאנץ האיטלקי החוזר על עצמו, ולכן היא מעדיפה לבלות את חופשותיה במסעדות בתל אביב בהן העיצוב מודרני ומתוחכם ומזכיר לה את ניו יורק. אבל עלי, פרובנציאלית שכמותי, הגימיק עובד.
למנות ראשונות הזמנו מרק מינסטרונה ואנטיפסטי. המרק, שהיה נחמד מאד, הכיל את כל המרכיבים המסורתיים. האנטיפסטי היו מעולים. פשוטים וטובים. במיוחד הפלפלים שהיו קלויים על האש על אמת, ולא נצלו בגריל. את המנות הראשונות ליוותה פוקצ'ה חמה ופריכה עם רוטב פסטו עשיר בשמן זית.
מלצרית יפה הגישה לנו את העיקריות: לזניית גבינות ופטריות ודג פורל בעשבי תיבול עם ברוקולי ותפוחי אדמה. הלזניה הגיעה בצלחת אובלית, מוקרמת ומושחמת למשעי. היא הייתה עשויה מפסטה תוצרת בית ועשירה בגבינות. טעימה, טעימה, טעימה, ומשמינה, משמינה, משמינה. הפורל, בחירה טובה לכוסיות אגב, היה מצוין אף הוא והוגש ברוטב שום ומרווה. בדרך כלל אינני חובבת מרווה כי היא נוטה להשתלט על כל הטעמים, אך כאן הטיפול היה עדין ומופלא.
למרות הגשם, הקור, והמיקום באזור התעשייה של רעננה, המסעדה התמלאה אנשים. נראה על פניהם שהם יודעים לאן הגיעו והם לקוחות חוזרים.
לקינוח הזמנו קרם ברולה שהיה בליסמו. לא נעים להגיד אבל לפעמים הקינוחים בישראל הרבה יותר טובים מבאיטליה. אולי בגלל שאצלנו מכינים אותם יותר מתוקים. כזה גם היה הערב הזה.
לה טוסקנה
הסדנא 3, אזור התעשייה רעננה
טלפון: 09-7420754
קישורים:
לה טוסקנה
|