זוג עירוני בבאנאפה הכפרית


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

 בניגוד למקובל התפריט בבאנאפה פותח דווקא בקינוחים. בעמוד הראשון מצוטט גיל חובב, אוטוריטה פרנקופילית, שטעם במקום את הקרואסון הטעים ביותר בארץ. דילמה רצינית. נורא רציתי להקשיב לגיל חובב אבל מאז ומתמיד הייתי בחורה של אוכל ולא של קינוחים

יום גשם רציני ואנחנו נוסעים למרחבים הירוקים, לכפר רות. בהתחשב בעובדה שבזמן האחרון צר עולמי ומסתכם בגבולות התחומים היטב של דיזנגוף סנטר והפריפריה שלו, כמו רחוב בוגרשוב לדוגמא, זהו אחו של ממש. בדרך ספרתי מכוניות רבות עם ז'אקט זרחני על כסא הנהג. שאלתי את עצמי ואת בן זוגי מאיפה הגיעה האופנה הזו, האם קיבלה השראתה מאותם כיסויים נפוצים, השמורים לערסים לרוב, ונראים כגופיות מתוחות על מושבי המכונית? כנראה שכן.

אזור כפר רות והסביבה (צומת שילת באזור מודיעין) מתברר כסמי ירוק משום שהוא החל להתפתח לאזור תעשייה זעירה. עם זאת, הוא עדיין שומר על צביונו כאזור כפרי. החנויות בו פונות לפלח אוכלוסיה צעירה ומגוונת. גם מבחינה קולינארית המתחם מתפתח: מסעדת דגים ערבית, מסעדה הודית וכמובן בית קפה צרפתי באנאפה (בפ' רפה) אליו נכנסנו.

למרות האופי הצרפתי של התפריט ושל המקום, השפה הנשמעת ביותר בבית הקפה ההומה היא דווקא אנגלית במבטא אמריקאי. נראה כי באנאפה אהוב ביותר על הקהילה האנגלוסקסית אמריקאית באזור. שמתי לב כי כמעט כל היושבים בשולחנות מכירים ומתקשרים זה עם זה. האווירה הזכירה לי בתי קפה בירושלים, וזה הזכיר לי געגועים לירושלים, שם העברתי חמש שנים אוניברסיטאיות נפלאות. אבל כמצופה מתל אביבים חדשים הגעגועים חלפו כהרף עין ובתום הביקור המוצלח במקום, פנינו בכל זאת בכביש 443 לגוש דן.

באנפה משמש כמאפייה וחלק מהמלצרים הם גם אופים במקום ומסתובבים בין בית הקפה למטבח כשהם לבושים בסינר ובכפפות אפייה. המלצרית הגישה לנו תפריט המעוצב כספרון ילדים מקסים. גילינו כי בניגוד לכל תפריט אחר, התפריט בבאנאפה פותח דווקא בקינוחים. בעמוד הראשון מצוטטים דבריו של גיל חובב, אוטוריטה פרנקופילית, המלמדים שבמקום נטעם הקרואסון הטעים ביותר בארץ.

עמדתי בפני דילמה רצינית: למרות שרציתי להקשיב לגיל חובב, מאז ומתמיד הייתי בחורה של אוכל ולא של קינוחים. זה לא שאני לא אוהבת מתוק אבל לעולם לא אחליף ארוחה בקינוח. באיטליה אני תמיד מעדיפה פיצה על גלידה ובהתאמה, בצרפת, אעדיף קיש על קרואסון.

בן זוגי, כאמור שף במקצועו, התלווה עמי לארוחה. בחרנו לחלוק מרק כתום. לשולחננו הגיע מרק דלעת ובטטות בכלי קרמיקה נאה. המרק היה סמיך ומעושר בירקות שורש. השף אישר את המרק. לאחר מכן הגיעו קיש פטריות ומאפה בצל. לצדם הוגשו עלי חסות, עלי בייבי, בצל ירוק ועגבניות שרי ברוטב ויניגרט מוצלח. על הסלט פוזרו אגוזי מלך ביד נדיבה. שני המאפים היו עשויים מבצק פריך, איכותי ועשוי במידה הנכונה. השף הסביר לי את הרכב מאפה הבצל המדהים: חצי בצל שלם חלוט ביין ובליבו מילוי גבינות מעורבות.

למנה אחרונה רציתי משהו פירותי. הבחירה נפלה על פאי אגסים שלמים ביין אדום. זאת למרות שהרגשתי שאני חוזרת על הבחירה של בצק פריך לאחר בצק של קיש. ניחמתי עצמי בהבטחה כי מקסימום אוכל רק את המילוי והאגס. מובן שכשהגיע הקינוח לא עמדתי במלמולי וטרפתי את הבצק, המילוי והאגסים גם יחד. הבצק כראוי למקום לא אכזב, המילוי היה של קרם שקדים מתוק וטוב והאגס ביין היה מושלם. השף איש השוקולד, שלא הספיק כמעט לטעום מהמנה כי הזדרזתי לחסלה, הזמין מוס קפה, הל ושוקולד מריר משובח. לקינוח הקינוח הזמנו קפה שהוכן כנראה בידי מקצוען אמיתי משום היה עשיר בקצף ועליו ציור של גבעול עתיר עלים. לסיכום, מקום שווה ביקור חוזר או במילים אחרות 'בואנה באנאפה'.

באנפה
מרכז דנ-גל, שילת, א.ת.כפר רות
טלפון: 08-9766992