ערב ענוג בג'קומטי


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

מנגד הוזמנה מנת טונה אדומה צרובה. קוביית דג מפולפלת בפלפל שחור וצרובה קלות הונחה על מצע פטריות פורטובלו, צנוברים ועגבניות מיובשות. כשהטונה טרייה אין מקום לפספוסים, זו מנת בינגו. ''אני אוהבת את המקום הזה'', אמרה דינה ונשענה לאחור כשמבט מפויס על פניה הצופים אל הגן

דינה הגיעה לראשונה לארץ לפני 19 שנים. הימים היו ימי אביב וכשדלת המטוס נפתחה משב רוח מבושם בבשומת הדרים מילא את האוויר. באותה רגע ניצתה בליבה אהבה, שהפכה חיש קל לצעד הבלתי נמנע – עלייה לארץ. צעירה, תוססת ויפהפייה היא הגיעה לארץ קודשנו, עמוסה בציפיות ותקוות. הן נגוזו חיש מהר. אביב הפך לקיץ דביק, ריח ההדרים הוחלף בריח אגזוזים, פריחות הפכו לאבק. וכדרכן של אהבות שנגוזו, הרגשות הפכו לטינות, כעסים, מיאוס וביקורת. ביקורת! ביקורת! ביקורת!

כשעלינו במדרגות אל רחבת משכן האומנויות בואכה ג'קומטי, רוח חורפית, טרייה וטובה מלאה את הריאות בחמצן ואת הלב באופטימיות, ודינה אמרה ''יש פה הרגשה של חו''ל''. היא צדקה. פינה ששייכת למקום אחר. הכניסה למסעדה דרך הגן החשוך וגבירה את הציפייה והאור החמים והרך והמסתור מן הקור פנימה הפכו את הרגע למושלם.

לאחר התלבטות קצרה בחרנו מתוך מבחר האדומים הישראליים בבזלת הגולן. אני אוהבת לפגוש ברשימה מרשימה של יינות מקומיים וכאן הופיעו בתפריט יינות צרעה, כרם בן זימרה, אמפורה, בזלת הגולן ואחרים. איזה יופי. הלכנו על בזלת הגולן, יין עגול פירותי ומבושם מיקב קדמת צבי שברמת הגולן (שווה קפיצה בהזדמנות אבל זה כבר סיפור אחר).

למנה ראשונה בחרנו בארטישוק ממולא במוצרלה, פטריות ופרמזן. בסיס הארטישוק אודה לדרגת בישול שהותירה אותו נגיס עם זיכרון של טריות. המוצרלה העדינה לא מאפילה על טעמו ונגיעת הפרמזן הקפיצה את העדינים, ונתנה להם קונטרה. ארטישוק אוהב גבינה.

מנגד הוזמנה מנת טונה אדומה צרובה. קוביית הדג מפולפלת בפלפל שחור וצרובה קלות הונחה על מצע פטריות פורטובלו, צנובר ועגבניות מיובשות. כשהטונה טרייה אין מקום לפספוסים, זו מנת בינגו.
דינה אמרה ''אני אוהבת את המקום הזה'', ונשענה לאחור כשמבט מפויס על פניה הצופים אל הגן.
אחר כך הגיעו העיקריות. פילה דניס אצלי עם תפוחי אדמה אפויים חתוכים גס ועגבניות צלויות ומתקתקות. משהו במנה היה טעים במיוחד, זה לא היה איזה טעם מתחכם, ולא איזה הברקה חדשנית, ובכל זאת. אולי זה היה טעמה של הפשטות, פשטות המוצרים, פשטות ההכנה. פשוט טעים. דינה בחרה בספגטיני עם עגבניות מיובשות, זיתי קלמטה ופטריות. עוד מנה שקשה לפספס. מה כבר צריך, שהפסטה לא תהיה מבושלת מידי? שהרוטב לא יהיה מוגזם? אבל כאן נוסף עוד מימד למנה: הורגשה עוצמת האש עליה הוכנו מרכיבי הרוטב לפני הערבוב הסופי עם הפסטה. נגיעה של עישון צרבה בת טעם שאי אפשר לשחזר בבישול ביתי.

כשבחרנו את המנות התלבטנו אם לא לבחור מתוך מבחר המנות הדיאטתיות. בשלב המנות האחרונות זה כבר עבר לנו. בחרנו בפנה קוטה וניל עם תות, וגאון מי שהמציא את התות, ובגלידת שקדים וטראפלס, נו טוב, גם מי שהמציא את הטרפל היה גאון. שתי המנות הוגשו בצלחות ענק שבמרכזן שקערוריות אליהן התנקז כל הטוב המתוק הזה. ודינה אמרה ''צריך ולחזור לכאן בפעם הבאה עם הבנים''.
נוסף על האוכל, אולי הייתה זו הקרבה למוזיאון תל אביב ואולי העובדה שרבים מן האורחים מסביבנו שוחחו בשפות זרות שנבלעו בחלל, היה נעים ותרבותי. ואולי היה זה הגשם שהכה לפתע בחלון הנשקף אל הגן.

זה היה ערב של נעם ואם יש לכם אורחים מחו''ל, קחו אותם לג'קומטי. מצד שני, אם אתם רוצים לקפוץ לחו''ל בעצמכם, קחו לשם את עצמכם.

ג'קומטי
שאול המלך 27, גן הפסלים, מוזיאון תל אביב
טלפון: 03-6951993