באוקלהומה נהג כאמריקאי

קטיה המתוקה פייסה את רוחי הסוערת כבר בכניסה למסעדה. בחיוך כובש היא הפנתה אותנו לעבר השולחן והגישה לנו תפריטים. הסבריה המלומדים על המנות והליכותיה המקצועיות ליוו אותנו עד לביס האחרון בפאי הלימון המצוין שחתם את ארוחתנו כשעה וחצי מאוחר יותר.

יש לי חולשה למלצרים. מלצרים טובים ליתר דיוק (גם מלצריות זה בסדר, אני בנאדם ליברלי). שירות טוב יכול לגרום לי אושר גדול שיביא אחריו אנחת רווחה: תודה אלוהים על חסדים קטנים!, מה גם יש גם מסעדות שמסתפקות במלצריות שכל קשר בינן לבין תודעת שירות, בקיאות בתפריט וסתם חיוך, אבד אי שם יחד עם הקשר עם אפולו 13.

היכרותי רבת השנים עם נותני שירות בישראל הפכה אותי לנביא זעם מסתער קדימה (רחמי נכמרים על היושב מולי בכל פעם מחדש, אך זה חזק ממני). איך, אני זועקת, איך בעלי המסעדה לא מבינים שמי שהם בחרו לשלוח אל החזית, השגריר של המסעדה, הפרצוף שלה, פשוט הורס להם הכל? לא חבל על כל ההשקעה מאחורי הקלעים? אי אפשר היה להשקיע עוד קצת במציאת מלצר שלא יתקע בי עיני עגל כשאני שואלת שאלה על מנה בתפריט או יעמוד בשתי ידיים מושטות הצידה כאומר ''בחיי שאין לי מושג, זה ממש משנה לך?''.

קטיה המתוקה ממסעדת אוקלהומה שברעננה פייסה את רוחי הסוערת כבר בכניסה למסעדה. בחיוך כובש היא הפנתה אותנו לעבר השולחן והגישה לנו תפריטים. הסבריה המלומדים על המנות והליכותיה המקצועיות ליוו אותנו עד לביס האחרון בפאי הלימון המצוין שחתם את ארוחתנו כשעה וחצי מאוחר יותר.

אוקלהומה, שהעתיקה לאחרונה את מיקומה מקניון רננים אל מחוצה לו (ממש מעבר לכביש) מעוצבת בסגנון פשוט וחמים. האווירה האמריקאית, בגוונים דרומיים ברורים, מיד עשתה לנו חשק לסטייק עסיסי. אל השולחן הוגש לחם שום ריחני ורך ושתי כוסות נוזל שחור ומבעבע (באחת פפסי ובשניה בירה בלגית העונה לשם floreffe ששימחה מאד את היושב מולי). אני שמחתי מאד לגלות כי באוקלהומה מבינים לליבו של הסועד הטיפוסי כך שמונהגת שם שיטת ה- Refill במשקאות קלים (עם הזמנת מנה עיקרית).

בחרנו להתפנק במבחר מנות ראשונות: שיפודי גבינת חלומי וירקות, שיפודי פטריות טומהוק (כאן המקום לציין שהתפריט באוקלהומה שזור מבחר פנינים נוסטלגיות כמו מווריק וטופ גאן. לא אומר לכם כלום? נולדתם מאוחר מדי), קליפות תפוחי אדמה ורצועות עוף מטוגנות בסגנון דרומי. שיפודי הגבינה הורכבו מקוביות חלומי שנעטפו בעגבנייה מיובשת ושופדו לצד ירקות שנצלו בגריל. פטריות השמפיניון שופדו יחדיו לאחר שטבלו במרינדה מתקתקה ונצלו אף הן. קליפות תפוחי האדמה, שאם להודות על האמת קצת מעליבות בכינוי הנ''ל את המנה המוצלחת המסתתרת מאחוריהן, היו שלישי תפוח אדמה בשרניים שמולאו בגבינה והוקרמו עד השחמתם. רצועות העוף היו פריכות וטובות. לעיקריות בחרנו בסטייק ראמפ (שייטל) ברוטב צ'ילי חריף ובאנטריקוט ברוטב פלפל (הרטבים הוגשו בצד, כמובן). את הבשרים ליוו טבעות בצל ביתיות שחוסלו עד תום על ידי הצד הגברי של השולחן והום פרייז. הסטייקים הסגירו בקלות את מורשתם המשפחתית המכובדת - הבשר מיובא או מקומי שמגיע מיד לאחר השחיטה ומיושן במקום.

קינחנו בפאי לימון מדהים, מעשה ידי השף אוראל המנצח על המתרחש במטבח, שנח לו בשלווה (רגעית בלבד) לצד שתי גבעות קצפת אווריריות.

הצצה בתפריט העסקיות גילתה לנו כי המקום מציע ארוחה זוגית שווה במיוחד תמורת 139 שקל (מותנה בקופון מהאתר) בה המנה העיקרית היא פלטת mix grill, עליה מעידה קטיה כי טרם הגיע הזוג שהצליח לסיימה. לי זה נשמע כמו אתגר מעניין לפעם הבאה.

אוקלהומה
החרושת 40, מול קניון רננים, רעננה
טלפון: 7418766 – 09