בורקס אדום-לבן


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

עזבו את הקלאסיקות, קרמבו ושקדי המרק, ובואו נדבר על פתיתים. איך לכל הרוחות אומרים פתיתים בקנדית? ומי היה מנחש שבסופרמרקט שמוכר לובסטרים חיים ותריסר סוגי אורז אין חזה עוף בפורמט שניצל? אינה גור-אל בוידוי על החסכים הקולינריים בגלות.

גם אם תסעו למדינה הידידותית ביותר למשתמש, כמו למשל קנדה, ותשלו את עצמכם שאם אתם דוברי אנגלית ברמת ארבע יחידות ומעלה, ראיתם באדיקות דגראסי ואתם יודעים שפמלה אנדרסון היא בכלל מבריטיש קולומביה, אתם ערוכים ומוכנים לכל חויה, צפוי לכם הלם תרבות בתחום הקולינרי.

יש להודות שהנוסע לקנדה לא חוזר עם חויות מרעישות כמו סיפורי הסופרמרקטים של הטיילים ליפן, מעשיות מבתי קפה בברזיל או זכרונות מארוחה בלתי נשכחת בכפר אחד למרגלות ההימלאיה. על פניו, כשהישראלי הנוחת בקנדה מגיע להצטייד במזון, סביר להניח שהוא לא יופתע מהמבחר כמו מהעובדה שהסופרמרקט המקומי נקי והקופאיות, שומו שמיים, שואלות מה שלומך. שני הצדדים יודעים שהן לא ממש מתכוונות לזה, אבל עצם השאלה מותירה את הישראלי הממוצע הלום משהו בכמה פעמים הראשונות שהוא שומע אותה.

והסופרמרקט, מה איתו? במבט ראשון, ערימות רגילות למראה של ירקות, מקררי בשר ומוצרי חלב, שורות של פחיות ושקיות ובקבוקים, וחריץ להעביר בו את כרטיס הפלסטיק בסיום הביקור. לא אוכלים כאן חיות שאינן מפורטות ב''לדוד משה היתה חוה'', הירקות והפירות ברובם סטנדרטיים, הגלידה והממתקים זהים לאלו הישראלים, פרט להיעדרם המצער של כל מוצרי הפרה.

ובמבט שני? מבט של זה שכבר איננו סתם תייר, אלא ממש נאלץ להתחיל לבשל כדי שהדירה השכורה שהוא מתגורר בה תהפוך לבית? ובעיקר מבט של מי שרוצה גם להאכיל ילדים?

המבט השני הוא הרגע שבו לא ממש משנה השליטה שלך בשפתו של שייקספיר, לא משנה כמה אימיילים, טלפונים ושיחות מסנג'ר וסקייפי אתה מנהל עם הארץ – זה הרגע שבו אתה מבין באמת ובתמים שאתה כאן ולא שם.

נעזוב לרגע את הקלאסיקות, הקרמבו, המקופלת ושקדי המרק, ובואו נדבר על הפתיתים. איך לכל השדים והרוחות אומרים ''פתיתים'' בקנדית? ואיך מתרגמים ''צנוברים''? מי היה מנחש שבסופרמרקט שמוכר לובסטרים חיים ותריסר סוגי אורז אין חזה עוף בפורמט שניצל? ומה עושים כשלוח השנה מראה ששבועות, אבל כל המתכונים בקלסר שלי דורשים במפגיע גבינה 5% או לכל הפחות ''טוב טעם''?

מחפשים, ותועים, ותוהים וטועים, זורקים לפח כמה טעויות קולוסליות, על חלק מוותרים – כמו למשל על חלום הפיתה-עם-קוטג', חלק מוצאים באיזו חנות נידחת בצד השני של העיר, קונים כנאפה אצל הלבנונים, מגלים שהטחינה שקונים כאן הרבה יותר טובה מהטחינה המקובלת בישראל, לומדים להכין חומוס ביתי ועושים תוכניות רציניות ביותר לייצר גם ג'חנון, אבל בעיקר מחפשים את הציפור הכחולה, הגביע הקדוש של המתגעגעים: בורקס.

להכנס לאיזו בורקסיה ולצאת עם ידיים משומנות וחולצה מרובבת בשומשום? לא ניתן. לרכוש גוש קפוא ולאפות בתנור הביתי? חלומות באספמיה. הפתרון הריאלי היחידי, אם לא מחשיבים רכבת אווירית של בורקס שתגיע במזוודות של המבקרים מהארץ במקום וודקה מהדיוטי-פרי, היא לגלות תושיה ולהכין לבד.

איך מכינים בורקס? פשוט מאוד. בצק עלים, גבינה, ביצה ושומשום, הופה לתנור ותוך עשרים דקות גם בביתנו מתערבבות אנקות העונג עם גניחות הכאב כשהלשון פוגשת את הגבינה הלוהטת שבפנים.

הפשטות, אם נחזור לפסקה הראשונה של רשימה זו, יכולה להטעות. לחמם תנור למאה ושמונים מעלות, כתוב במתכון. מעלות צלזיוס. התנור שלי מדבר בפרנהייט. מנסים להזכר בנוסחה, מחשבים, מתבלבלים, אחד מאתנו מחפש נואשות מחשבון המרה בגוגל והשני מוצא לבסוף את הטבלה שבסוף ''עוגות לכל עת''. 350 פרנהייט, כך כתוב. הלאה.

ארבע מאות גרם בצק עלים. תודות לצרפתים, מדברים כאן בשיטה המטרית כך שאין צורך לחפש טבלאות המרה לאונקיות ופאונדים. בנקודה זו של חיי לא משנה מה וכמה, העיקר למצוא סוף סוף את הבצק החמקמק הזה. לבסוף, אחרי תלאות מרובות, נמצא הבצק. הביצים והשומשום, למרבה המזל, הם גנריים לחלוטין ולא דורשים המרה, תרגום או חיפוש מעמיק. מה שמשאיר לנו זמן בשפע לפצח את סוד הגבינה.

ומי שניסה למצוא גבינה לבנה במדינה דוברת אנגלית, לא ידע תסכול מימיו. המצב קשה שבעתיים כשאי אפשר להחליף את הגבינה בשמנת חמוצה.

הישועה באה מכיוון חברה ממוצא בולגרי, שגילתה לי את סוד המילוי העדין אך לא נוזלי. גייסתי את הילדונת, ציידתי אותה במערוך, ניצלנו את ההזדמנות לשיחה חינוכית על גיאומטריה של מרובעים שהופכים לפתע למשולשים ולבליסת גרגרי שומשום, ובסוף התהליך קיבלנו תבנית בורקס משובחים, ריח מאפה מלוא הבית, ולחיצה מתמשכת על כפתור הגעגועים.

בורקס חובקי עולם

למלית:
1 תפוח אדמה, קלוף וחתוך לקוביות
250 גרם גבינת ריקוטה
250 גרם גבינה בולגרית

400 גרם בצק עלים
ביצה
שומשום

אופן ההכנה:
1. מבשלים את קוביות תפוח האדמה עד שיתרככו (כאן מותר ואף רצוי להביא את תפוחי האדמה למצב של התפוררות). מסננים את המים ומחזירים את תפוחי האדמה לסיר שהתבשלו בו.
2. מוסיפים את הגבינות ומועכים בעזרת מועך תפוחי אדמה למלית חלקה, אחידה, עדינה וטעימה. מרחיקים גורמים עויינים שמנסים לזנב במלית. מצננים מעט.
3. מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס או 350 מעלות פרנהייט.
4. מרדדים את הבצק לעובי 3 מ''מ (שמינית אינץ') בערך. חותכים לריבועים או לכל צורה עם ארבע צלעות וארבע זויות.
5. עורמים כף מלית במרכז כל מרובע, מקפלים, מורחים בביצה טרופה, זורים שומשום ואופים כ-20 דקות או עד שהבורקס תופחים ומשחימים. לא מתנפלים עליהם מיד עם יציאתם מהתנור כי המלית חמה מאוד. בכל מקרה הבורקס לא ישרדו עד ליום המחרת.