מבחן הסובלנות של פביאנה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

    בפביאנה לא הרגשנו מיותרים ולו לרגע אחד. המלצריות החייכניות עשו הכל כדי שנרגיש בנוח, כולל לזכור להניח כל כלי שביר במרחק סביר מהקטנטן שמסיים בימים אלו את מחקרו על כוח הכבידה, והשף הכין לזאטוט (ולנו) פסטה מופלאה שבה עוד ידובר.

אולי זו רק אני אבל נדמה לי שכל הורה טרי העומד בפני ביקור משפחתי במסעדה, נאחז חשש מה ומתפלל בלבו שכל העניין יעבור בשלום. אני חייבת לומר שבהתחלה דווקא סברתי שלעובדה שבחרתי להביא לעולם צאצאים אין השלכות ישירות בדמות צו גירוש אוטומטי מכל המסעדות שביקום והטלת חרם מוחלט מצד כל נציגי העולם ההוא, שפעם הייתי חלק ממנו בכל רמ''ח אברי.
כמה תמים היה מצדי לחשוב שאוכל להמשיך ולהופיע במסעדות אפלוליות ושופעות פאסון עם זאטוט מלא אנרגיה מבלי שיצלפו בי מבטי בוז ותוכחה המנסים להמחיש לי עד כמה חסרת נימוס אני ומלאת חוצפה. אבל אני - שמסרבת לפעול לפי הכללים הללו ומתעקשת שגם להורים לילדים יש זכות ליהנות מאוכל אנין קצת יותר מביג מק אקסטרה צ'יז (שכבודו במקומו מונח) - ממשיכה לחפש מקומות שיודעים לשלב את אומנות הבישול יחד עם אומנות הסובלנות.

בפביאנה לא הרגשנו מיותרים ולו לרגע אחד. המלצריות החייכניות עשו הכל כדי שנרגיש בנוח, כולל לזכור להניח כל כלי שביר במרחק סביר מהקטנטן שמסיים בימים אלו את מחקרו על כוח הכבידה, והשף הכין לזאטוט (ולנו) פסטה מופלאה שבה עוד ידובר.

פביאנה מעוצבת בפשטות אך בקפידה. בתוך המסעדה, אל מול המטבח הפתוח, ניצב בר מזמין. יתר מקומות הישיבה ממוקמים בחוץ, לאורך בר הפונה לפנים המסעדה או סביב שולחנות עץ נעימים. רק כסא תינוק חסר לנו, עניין שבשאיפה אופטימית יתוקן עד ביקורנו הבא.

כשהתיישבנו קיבלנו מיד צלוחית עגבניות מתובלות בשום ואורגנו. אנחנו אהבנו מאד, הקטנטן קיבל את החתיכה הראשונה בחשדנות קלה אך החתיכות שבאו אחריה התקבלו יפה.
לפתיחה הזמנו פוקצ'ה ולביבות פרסה. הפוקצ'ה היתה חמה וטובה והוגשה עם צלוחית שמן זית וחומץ בלסמי. אני מצאתי שעדיף לטבול את הפוקצ'ה ברוטב של העגבניות המתובלות. הלביבות, שחוסלו בתאווה על ידי האגף הצעיר של השולחן (וגם על ידי האגף הקשיש יותר) הוגשו לצד רוטב יוגורט עזים ונענע.

בשלב הפסטה התלבטתי אם לחלוק עם הקטנטן פסטה ''מיושבת'' יחסית (הוא דווקא מראה סימני תעוזה יוצאים דופן בתחום הקולינרי אבל במסעדות אני מנסה להישאר על הצד הבטוח) או להתפרע ולהזמין לעצמי מנה נפרדת ו''שווה''. בפביאנה פסטה מציעים סוגים שונים של פסטות ומגוון רטבים (עגבניות, שמנת, פסטו, שמן זית) ותוספות (חצילים, כרישה, עגבניות שרי, שום קלוי, רוקפור, אנשובי, זעפרן, ועוד) והלקוח פשוט מרכיב לעצמו פסטה ככל העולה על רוחו וחיכו.
מובן שהפור נפל על האופציה הגרגרנית יותר כך שלקטנטן הזמנו פנה ריגטונה ברוטב רוזה ולנו פרפדלה שום ואורגנו (שהוחדרו לתוך הפסטה, בשלב הבצק) ולינגוויני רוסו (בבצק הלינגוויני נשזרו עגבניות מיובשות). אני בחרתי לפרפדלה שלי (פטוצי'ני רחב במיוחד) רוטב עגבניות ותוספת של זיתים שחורים (זיתי קלמטה מצוינים) ועגבניות שרי, שילוב שהיה מוצלח במיוחד. ללינגוויני בחר גלעד רוטב שמנת ופסטו בתוספת שום קלוי. הקטנטן הביע התלהבות מהפסטה שלו, מה שהפתיע לאור העובדה שהגיע אליה אחרי נשנושי פוקצ'ה וחיסול לביבת פרסה מכובדת בגודלה. את שארית המנה ארזו עבורנו הביתה.
קינחנו בפנקוטה משפחתית שהיתה מוצלחת אם כי מעט מתוקה מדי לטעמי, אך מצאה חן רב בעיני שאר יושבי השולחן.

היה לנו טעים ונעים בפביאנה, למרות שביקרנו שם בצהריי יום חם וישבנו בחוץ (אך נהנינו מצל ורוח קרירה) ועוד נשוב לשם, בהחלט. כולנו.

מתכון לקציצות פרסה

מצרכים:

5 גבעולי כרישה
תפוח אדמה גדול קלוף ומגורד
2 בצלים קלופים ומגורדים
2-3 ביצים
מלח ופלפל שחור טחון
כוס פירורי לחם
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
1.פורסים את הכרישה ומבשלים במי מלח כ-20 דקות, עד שהגבעולים מתרככים. מסננים וסוחטים היטב.
2.קוצצים את גבעולי הכרישה ומכניסים לקערה.
3.מוסיפים את כל החומרים וכחצי כוס פירורי לחם עד קבלת תערובת נוחה לעבודה.
4.יוצרים מהתערובת קציצות וטובלים כל קציצה בפירורי לחם.
5. מחממים את השמן במחבת בגובה של כחצי סנטימטר ומטגנים את הקציצות בשן חם מאוד שמשחימות.

פביאנה פסטה
גרוזנברג 31, נחלת בנימין, תל אביב
טלפון: 5102101 – 03

פביאנה פסטה משתתפת בפסטיבל חגיגות בלבן לציון שנה לעיר הלבנה בין התאריכים 23/6-2/7 ומציעה לקהל תפריט ליחיד או לזוג ב-75 שקל.