קאסה דו ברזיל אילת

בשר, ברזיל, קפיריניה ומוסיקה טובה, הכל מתכנס לחוויה אותנטית בקאסה דה ברזיל, המסעדה במיקום המרכזי באילת.

עם כניסתנו למסעדה נשאבנו לאווירה בעזרת התפאורה והסממנים של ברזיל. בחודשי הקיץ, המקום מתעורר לחיים ומצליח לארח בין 600 – 800 איש בערב.

אז איך בוחרים בין כל מסעדות הבשרים?

אולי לפי הגימיק? אז בקאסה דה ברזיל, הוא קיים, הוא שולט והוא נקרא מסלול השיפוד הרץ.
תמורת 187 ₪ יקבל הסועד 11 סוגי בשרים ומנות פתיחה ללא הגבלת כמות. אם יוסיף הסועד עוד 87 ₪, יקבל עוד שלושה נתחי בשר פרימיום (פילה בקר, צלעות טלה וחזה מולארד שהוא שילוב של אווז וברווז).
מאחר וחובבת בשר אנוכי, לא יכולתי לוותר על החלק שאני הכי אוהבת, הפילה, והזמנתי את "החבילה מורחבת".

נשמנו עמוק ויצאנו לדרך...

המנות הראשונות גם מוגשות בקונספט של אכול כפי יכולתך, אך בהיותנו מודעות למסע שעתיד לעבור עלינו, טעמנו במסורה וחיכינו לעיקריות.
קיבלנו את לחם הבית, אורז ברזילאי לבן, תבשיל צ'ילי קון קרנה המורכב מבשר, שעועית ופלפלים, תפוחי אדמה אפויים בעשבי תיבול, סלט הבית ברוטב וויניגרט חרדל, רוטב צ'ימיצ'ורי ורוטב ברביקיו.
המנות היו טעימות ומשביעות ובלחש לחש סיננו מתחת לשפתיים שכבר די התמלאנו...

הכל נשכח כשהמלצר התחיל להסתובב עם השיפוד כמו טווס גאה שפורס את נוצותיו

התחלנו בטעימות והכלל היה, נתח אחד מכל סוג של בשר מתוך אופטימיות שנגיע לכל סוג של נתח.
ראשונה עלתה והגיעה הפיקאניה, נתח עסיסי ורדרד, שהוא מוגדר בשר הדגל של המסעדה. אחריה טעמנו גם אנטריקוט מובחר ומיושן, אסאדו עגל, שוק טלה, פרגיות במרינדת סויה דבש ויין לבן, לנתח זה נתתי ציון לשבח, הוא הפתיע בפשטותו וברוטב המיוחד. לאחר מכן הגיע הצ'וריסו ואז התעלפנו. כל מנה מיוחדת ושונה מקודמתה, לכל נתח המאפיינים שלו ואכן כמו שציפיתי הנתח שלי היה הטעים ביותר היה הפילה.
בסוף, לא טעמנו את כל המנות ולכן ההמלצה היא לקחת את השיפוד הרץ, רק אם אתם באמת מאמינים בקיבולת שלכם לבשר.
המלצר החביב שליווה אותנו בארוחה גילה שלמיטב ידיעתו הכמות המצטברת של בשר לסועד בארוחה היא סביב הקילו.
בשולחן היתה גם אורחת צמחונית שנהנתה מהקולות והצלילים שבקעו מכל ביס וביס שהפקנו מטעימות הבשר, אבל היא הלכה על הרביולי בטטה ברוטב שמנת, המנה היתה טעימה, מאוד נדיבה, והורגש שהפסטה היתה טרייה והמילוי היה מעולה.

אם תרצו חוויה ממוקדת ולא ללכת על השיפוד הרץ, ניתן לבחור בתפריט מנה שהיא נתח מסויים, כל נתח מוצע עם התוספות שתוארו בהקדמה. יש גם המבורגר 300 גרם, מנות דג (דניס וסלמון) ומנות ילדים (לאניני הטעם – אנטריקוט 150 גרם, לחובבי הבשר התחילים המבורגר, ולאילו שבאו רק עם אבא ואמא בגלל החיבה שלהם לבשר, מוצעים פרגיות, שניצלונים או פסטה).

מתוק לסיום מתוק

במסגרת הקינוחים טעמנו את הקינוח הברזילאי שנקרא פאווה, הוא מורכב מקרם וניל עשיר על מצע ביסקוייטים, מעוטר בשנטילי קוקוס ונגיעות של פירות יער. העוגה הזכירה מאוד עוגת ביסקוויטים ביתית פשוטה מידי לארוחה כזאת עשירה, ובדיעבד היינו בוחרים בקינוח על בסיס שוקולד בשם לה בום, כיוון שהוא נשמע יותר מתוחכם (מוס שוקולד קרמל עם מוס קפוצ'ינו על מצע קראנץ נוגט בציפוי גנאש שוקולד). יש גם גלידת פרווה או סורבה למקפידים, אך המסעדה אינה כשרה.

להפתעתנו מגוון היינות שמציעה המסעדה הם ישראליים ולא מיובאים מברזיל. במסגרת האלכוהול, המלצתי היא לסמוך על המלצת המלצרים. אני, באופן אישי, שתיתי את הקפיריניה, משקה שובב שלא נותן את אותותיו בעת הארוחה, אלה רק אחריה.

נהנינו משירות אדיב ומלצרים בעלי ידע נרחב בתחום הבשר והייחודיות של כל נתח.
המקום מומלץ לחובבי הבשר, למי שבטוח שיכול לאכול באמת ולעכל כמויות גדולות של בשר ולא לאכול בעיקר עם העיניים.