לה ואקה לוקה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

שפרה צח מתחילה את השנה החדשה קצת בדיליי, אבל "לה ואקה לוקה" מרימה לה חגיגה.

בלי להתכוון, עלינו על הדרך הכי מוצלחת לחגוג את השנה האזרחית החדשה.
טיפ מס' 1: לא מוכרחים דווקא בליל הסילבסטר. אפשר גם לדחות בשבוע. צריך להודות שלא חשבנו על זה מראש. איכשהו לא הסתדר לנו לצאת בדיוק בליל השנה החדשה, שממילא הוא היום הכי עמוס בשנה, אז החלטנו לחכות עוד כמה ימים. השנה עדיין מספיק חדשה בשבילנו.
טיפ מס' 2: ללכת על בטוח. אם יש מסעדה ששניכם אהבתם בעבר – זה המקום שמתאים לאירוע. ככה תהיו בטוחים שאתם הולכים ליהנות. בשבילנו, למשל, זאת "לה ואקה לוקה", מסעדת הבשרים הותיקה בהרצליה, שלפני שנתיים עשתה מייק-אובר שהקפיץ אותה בכמה וכמה דרגות.
טיפ מס' 3: יאללה, מסיבה! זה הזמן להוריד את היד מהלב ולחגוג ביד רחבה: עם שלוש מנות ראשונות, כי למה להסתפק בשתיים, ועם מיקס בשרים מלכותי של 700 גרם שעוד ידובר בו, וכמובן לא לוותר על המתוקים בסוף.

פתיחה של שמחה


לה ואקה לוקה זורמת עם התכנון החגיגי שלנו: סביבנו עדיין תלויים הקישוטים הנוצצים של כניסת שנת 2020, והסנגריה שמוגשת על ההתחלה, כמו שמקובל כאן, מרימה עוד יותר את מצב הרוח. לחיזוק אנחנו מזמינים גם יין מלבק ארגנטינאי חלק ועמוק שילווה לנו את הארוחה, ופוצחים במשימה שלשמה התכנסנו כאן – לאכול, ולאכול טוב. זה מתחיל עם לחם מחמצת חם וטרי, שמגיע עם חמאת שום, צ'ימיצ'ורי עוקצני תוצרת בית ושלושה מטבלים שמתחלפים מדי יום. הפעם אלה ממרח ארומטי של עגבניות מיובשות עם אנשובי וצלפים, סלסה חריפה מעגבניות מבושלות עם צ'ילי וצ'יפוטלה, ומטבל סמיך של חציל בלאדי בטחינה. שלושתם מתחסלים במהירות ומפנים את מקומם לשלוש הראשונות שלנו: האחת - אמפנדס בשר, כיסון בצק זהוב ופריך במלית של בשר טחון וזיתים. השניה – "פטריות שובבות", היא מחבת לוהטת ובה מיקס של פיטריות פורטבלו ושמפיניון מוקפצות עם בזיליקום, שום ויין לבן. ועל השלישית, נקניקיית צ'וריסו שמנמנה ומתפצפצת, מתחולל קרב קצר, שכן חובב הנקניקיות שבינינו מחליט לנכס את כולה לעצמו, בעוד שאני תובעת את חלקי. מפה לשם, ביס מהאמפנדה, סיבוב מהפטריות והסתערות על הנקניקיה – וגם הראשונות מתחסלות לנו בכיף. "עד עכשיו היה יופי" מסכם האיש שאיתי את החלק הפותח.

700 גרם של אושר


אבל השיא עוד לפנינו, ואיזה שיא! לשולחן מוגשת פלטה של שלושה סוגי בשרים על טס ברזל לוהט, כשרחש הצלייה וניחוחות הבשר כבר מפעילים את כל החושים. אין ספק, כאן מבינים בבשר. החל מבחירת הנתחים מבקר ארגנטינאי משובח, דרך יישון לתקופה של חודש וחצי עד חודשיים, ועד לצלייה מדוייקת שמוציאה מכל נתח את כל מה שהוא יודע לתת: אנטרקוט בטעם בשרי מרוכז, אסאדו נגיס ועסיסי, והמלכה הבלתי מעורערת של הערב – הסינטה, שיכולה לעשות בית ספר לכל הסינטות היבשושיות שיצא לנו לדגום במהלך חיינו. הסוד, כך מסבירים לנו, הוא בכך שמשאירים לה את חגורת השומן העליונה, ששומרת על הנתח מהתייבשות בזמן הצליה, וכך היא מגיעה אלינו שחומה מבחוץ ואדמדמה ושופעת מיצים מבפנים. אחרי סינטה כזאת מבינים למה זה הנתח המועדף על הארגנטינאים. וכשהבשר טוב – הכל טוב. לא צריך שום תוספות שיאפילו עליו. קצת מלח גס, קצת פלפל גרוס, כמה ירקות צלויים על יד, וזהו. ההנאה מושלמת.

ולפעמים, החגיגה נמשכת


את ארוחת השנה החדשה חותמים לנו שני מתוקים – מוס שוקולד עשיר, במתיקות מתונה, ופלאן וניל עם כתר ריבת חלב מעליו ורוטב קרמל מסביבו, ואנחנו מאחלים לעצמנו שנה מתוקה ומלאה בדברים טובים.
והנה טיפ אחרון: לא מוכרחים לחכות לשנה הבאה כדי לחגוג. אחת לחודש מתקיים כאן ערב בשר, ג'אז ויין, בכל פעם בשיתוף עם יקב אחר. היין זורם כמים, נתחי בשר גדולים נצלים בשלמותם והמוזיקה נותנת בראש – חגיגה של ממש. את כל הפרטים תמצאו בדף הפייסבוק של המסעדה. שווה כבר להזמין מקום לאירוע הקרוב.