סופרה ראשל"צ

יונתן שטרנברג נוסע לסינמה סיטי בראשון לציון ולמרות הסקפטיות הראשונית, הוא שמח לגלות מסעדה "רצינית" עם אוכל טוב ומוקפד ואפילו הופעות. לא מה שהייתם מצפים מקניון שהאטרקציה העיקרית שלה היא אולם קולנוע ומיצג דינוזאורים ענק אבל אם אוכל טעין, לא מתווכחים

בארץ, קניונים ואוכל טוב הם בדרך כלל לא דברים שהולכים ביחד. אולי אפשר למצוא המבורגר, שווארמה, מוקפץ או פיצה ברשתות השונות או באגף של המזון המהיר אבל מסעדות "רציניות" בדרך כלל לא נמצאות בתוך הקניונים. יוצא לי לנסוע למזרח לא מעט בשנים האחרונות ושם, אפשר למצוא מסעדות פיין דיינינג במגוון סגנונות בין סניפים של יוניקלו, H&M וToys-R-Us. אישית, אני לא כל כל אוהב קניונים ומעדיף את הרומנטיקה של ללכת למסעדה בכפר קטן או מבנה עתיק, אבל כשהאוכל טוב, אין לי בעיה להיכנס לקניון, לפתוח את בתיק ולעבור במגנומטר.

כששמעתי שמסעדת סופרה ממוקמת בתוך הסינמה סיטי בראשון לציון, אני חייב להודות שהייתי מעט סקפטי. אבל בייביסיטר (סבא) כבר היה בדרך, וזו הייתה אחת ההזדמנויות שלי ושל הגברת ההריונית מאוד לצאת לדייט לפני שאנחנו משנים סטטוס והופכים לזוג +3.

היתרון שבקניון הוא שיש חניה מסודרת בשפע; חיפוש קצר בתיק וריח של פופקורן עם חמאה מילא את אפינו. סינמה סיטי בכל זאת. לאחר חיפוש קל מצאנו את הכניסה שמרגישה יותר כמו כניסה למועדון עם מארחת בלבוש מהודר, חבלים ושטיח אדום שמוביל לתוך המסעדה. המסעדה מעוצבת כבר-מועדון עם עמדת די-ג'יי קטנה הרבה עץ וריהוט כהה, ומחולקת למספר חללים כולל אזור חיצוני שבו בחרנו להתמקם. שיחה קצרה עם המלצרית שהתעניינה במה מותר ומה אסור לאישה בהריון לאכול ויצאנו לדרך.

התחלנו את הערב עם עראיס וטחינה, ארטישוקים ובטטות בתנור אבן וסלט ירוק. כל המנות היו נדיבות מאוד ובסיבוב הזה בלטו הירקות בתנור שנעשו בצטרה מדוייקת והוגשו עם קרפ פרש ובצל ירוק. אני מאוד אוהב ארטישוקים ויש משהו ממכר בבטטה אפויה ומעט חרוכה ככה שמרגישים היטב כם את הקרמול של הסוכרים הטבעיים וגם את האדמתיות האופיינית. הפיתה נחתכה לרבעים וחטיפי העראיס היו מלאים בהרבה בשר וגם כאן, מדובר ביופי של מנה שאפשר לחלוק ולהתחיל איתה את הערב.

למרות שהגענו ב-20:30, רק אחרי 21:00 המסעדה התחילה להתמלא ומסתבר שבימי רביעי, יש גם הופעות וריקודי בטן! הגברת השתעשע ברעיון של להצטרף לרקדניות אבל בסוף החליטה לוותר. קצת התלבטויות והתיעצויות עם המלצרית ולעיקרית הזמנו צלעות טלה ולברק שלם בתנור אבן. שוב, לא מנות שמצפים למצוא בתוך קניון. הדג היה מוצלח מאוד ונאפה כך שהעור היה פריך והדג נשאר עסיסי בפנים, תוספת של לימון כבוש וקרם אבוקדו-לאבנה החמיאו לו מאוד והוסיפו חמיצות למנה. הצלעות גם היו טובות ולמרות שביקשנו שיעשו חלק מדיום וחלק וול דאן לגברת, כולם הגיעו על הצד העשוי יותר אבל ניכר היה כי ב-סופרה משתמשים בחומר גלם איכותי ויודעים לתבל בצורה מדויקת. היתרון בצלעות, כמו גם באנטריקוט הוא שמגובר בבשרים עם הרבה שומן אז גם אם צולים את הבשר קצת יותר ממה שתכננו, לרוב עדין מקבל נתח עסיסי וטעים. כמובן שבצלחת נותרו רק עצמות.

לקינוח הזמנו אקלר עם גלידת וניל ורוטב שוקולד חם שהיה בסדר אך לא מרגש. אספרסו כפול בשבילי וכוס תה עם נענע לגברת ופתאום מצאנו את עצמינו מתחילים לנוע ולרקוד בכיסאות לצלילי המוזיקה המתגברים. שאלתי את הגברת אם היא בכל זאת רוצה להצטרף לריקודים אבל מהמבט ומהצחוק שלה הבנתי שאין סיכוי. הודינו למלצרית החביבה ושוב עברנו על פני המארחת לתוך עננת הפופקורן עם חמאה. חייב להודות שזה עדין מרגיש לי מוזר ללכת למסעדה בקניון בארץ אבל אם אוכל טוב, לא מתווכחים.