"אחת מהמנות הכיפיות של הערב הייתה פורי במילוי אסאדו מפורק... המסמר של הערב היה מנת פסה – קראנצ'י, נימוח, חמוץ, חריף וקצת מתיקות. התפתיתי לבקש עוד אבל ידעתי שיש עוד מנות בדרך", זה רק קמצוץ מתוך החגיגה הקולינרית שהתחוללה בבטן של יונתן שטרנברג במסעדת סאטיה הירושלמית. אחרי 7 שנים שהוא גר בעיר שמאתגר למצוא בה מסעדה שפתוחה בסופי שבוע, הוא שמח לבקר במקום שגם הירושלמים וגם העולים אל העיר ישמחו לבלות בו
כשבע שנים שאני חי בעיר הבירה ותמיד ראיתי איים בודדים של שפיות קולינרית אליהם ניתן להפליג בסופי שבוע כשמתחשק לאכול משהו טעים, בעוד שמרבית העיר עומדת דום לכבוד השבת. כך מצאתי את עצמי מבקר הרבה בבארוד, בלינק, בזוני, במסעדת אנשים בעין כרם (היכן שהיום שוכנת מסעדת כרמא) או מזמין פיצה מצ'יליז וכשרציתי להתפנק הייתי צובא על צ'אקרה או פארדיסו. מאז יש כבר הרבה יותר אופציות. פארדיסו אמנם נסגרה אך במקומה נפתחה מסעדת סאטיה, בקצהו של רחוב קרן היסוד, בואכה גן הפעמון.
לארוחה בסאטיה הזמנתי את אחי הקטן, שידוע כבעל קיבולת מרשימה וכן עובד בתחום הקולינארי כטבח. תמיד כיף לאכול בחברתו ולדבר אתו על אוכל. התרשמנו כי התפריט בסאטיה מגוון מאוד ומציע שפע מנות בעלות אופי ים תיכוני לצד כמה מנות אסייתיות מובהקות שהושפעו מביקוריו של השף במזרח: סלטים, בשר, דגים ופירות ים, פסטה וכמה מנות שחוגגות ירקות בפשטות ובדיוק. יש דגש רב על הטריות וזה ניכר בטעם (סטייק כרוב צלוי לדוגמא).
ים תיכוני עם טוויסט אסיאתי
יש גם תפריט קוקטיילים עם נגיעות מקומיות ותפריט יין עם מבחר לא רע. אני מאוד אוהב את הקונספט של ארוחות טעימות, ובמיוחד כאלו בהם השף מחליט מה להוציא מבלי לדעת את התפריט מראש. נכון, לפעמים יש נפילות אבל אלמנט ההפתעה מוסיף לחוויה לטעמי. סאטיה מציעה מספר מסלולים של ארוחות טעימות עם מחיר משתנה. אם תכננתם להזמין ראשונה ועיקרית בכל מקרה, לדעתי זו אופציה נהדרת.
פתחנו בכוס סוביניון בלאן של יקב בת שלמה בשבילי וטייק של סאטיה על קוקטייל המוסקו-מיול לאחי. לאט לאט המנות החלו זורמות לשולחן. לחם ביתי עם קרם טחינה, שמן זית ועגבניות מרוסקות (כמו זה של הג'חנון) ופסטו כוסברה שהייתי שמח לשים בצנצנת ולקחת הביתה. קרפצ'יו סלקים מפוחמים עם קרם פרש ופקאן מסוכר היה מוצלח מאוד עם טעמים אדמתיים-חרוכים מעט שהשתלבו עם פריכות האגוזים והקרם פרש.
אחת מהמנות הכיפיות של הערב הייתה פורי במילוי אסאדו מפורק. מי שטייל בהודו ואכל אוכל רחוב בטח נתקל בכל מיני ורסיות של פורי מטוגנים במילויים וברטבים שונים. בסאטיה עושים חור בפורי הפריך וממלאים אותו בבשר מפורק וטעים. מנה יפה וטעימה להפליא. אגב, אפשר לקנות פורי בחנויות שמחזיקות מוצרים הודיים. דקה של טיגון בשמן ויוצא כדור פריך וטעים שניתן למילוי. אבל אם אתם רוצים לאכול מנה סופר משובחת – אז בואו לסאטיה ואל תתאמצו בבית...
איזון ודיוק בין מרקמים וטעמים
משם המשכנו למנה שהיא המסמר של הערב: פסה - טונה אדומה קצוצה, עשבי תיבול, צ׳ילי ובוטנים עטופים בלב חסה. בתאילנד אכלתי הרבה "כוסות חסה" שבדרך כלל עוטפות סוג של לארב (סלט בשר קצוץ כזה או אחר), עוף, בקר, חזיר ואפילו תאו-מים אבל עם דג לא יצא לטעום. זו של סאטיה הייתה מצוינת עם איזון ודיוק שמחפשים במנה כזו – קראנצ'י, נימוח, חמוץ, חריף וקצת מתיקות. התפתיתי לבקש עוד אבל ידעתי שיש עוד מנות בדרך.
מעורב דגים ירושלמי הייתה מנה טעימה, ומוגשת על מעין קרם מסבחה והרבה בצל מטוגן. מזל שלא הגישו אש-תנור (לאפה בירושלמית) בצד, אחרת הייתי מנגב את הכל. בגזרת הבשרים הוגש נתח קצבים שהיה עשוי בדיוק במידה הנכונה. טעמנו גם שורטריבס בברביקיו יפני – רוטב ממכר שנמצא איפשהו בין הויסין לטריאקי וזה עוד משהו שהייתי שמח לשים בצנצנת ולקחת הביתה. הבישול הארוך השאיר את הבשר רך ונימוח והמתיקות השאירה טעם של עוד לפני הקינוחים.
לסיום קסום של ארוחת הטעימות הוציא השף פלטה עם מבחר פטיפורים ופרוסת "קראק פאי" שכשמה היא אכן ממכרת. אספרסו כפול חתם בשבילנו את הערב. ירושלים ידועה במיטב מסעדותיה שפתוחות באמצע השבוע, ופחות במסעדות שפתוחות בשבתי למרות השיפור בתקופה האחרונה. סאטיה במקרה היא כזו שפתוחה גם וגם, וכפי שאתם מבינים – אני ממש ממליץ לבקר!
