משהו מתוק? תכירו את דפנ'ס רחובות

"עוגת גבינה עדינה-עדינה, מבושלת עם שוקולד לבן, על בסיס של בצק פריך ובציפוי קרם שמנת חמוצה. העוגה הזו נהדרת גם בפני עצמה וגם כבסיס לכל מיני תוספות שאורן נהנה לפזר עליה, בהתאם לחשק: תותים, אוכמניות, מרנג, קרם לימון ועוד..." גיא סופר-זמרני מגלה את סוד הקסם של דפנ'ס רחובות: חיבור בין שני מטבחים משני עולמות שונים, תוך שמירה על מסורת אפייה מרשימה

לא יצא לנו לשבת הרבה לארוחות בוקר בעבר, אבל עם ילדה בת שלוש וזאטוט בן חודשיים - אפשרויות היציאה בערב מוגבלות עד בלתי אפשריות. הגיע העת, אם כן, למפות טריטוריות קולינריות חדשות. ובחרנו להתחיל קרוב לבית, בדפנ'ס.

קונדיטוריה בלב הקהילה

דפנ'ס היא קונדיטוריה שכונתית רחובותית, בת שתי סניפים, שלאחרונה הרחיבה את אחד מסניפיה, זה שבמרכז אזורים ברחובות החדשה. הסניף החדש מציע – לצד שלל מאפים טריים, לחמי מחמצת, עוגות, עוגיות וקינוחים – גם תפריט שלא יבייש מסעדה איטלקית. דלפק המכירה מפריד בין שולחנות הישיבה, בפנים ובחוץ, למפעל המשתרע בחלק האחורי של הסניף, בו קורה כל הקסם. אורן פלח, שחולק את טייטל הבעלים והשף יחד עם אחיו ניר, מסתובב בין השולחנות, מברך את הסועדים - עם רובם הגדול הוא ביחסי שם פרטי - ומסביר לי, תוך כדי חלוקת טעימות והפתעות לנוכחים, שהשירות והמשפחתיות של המקום חשובים לו לפחות כמו האוכל, אם לא יותר.

אורן וניר הם ממוצא מעורב: אבא מטריפולי, אמא מונציה. ארצות המוצא של ההורים מככבות חזק בדפנ'ס. תפריט בית הקפה כולל בין השאר גם פיצות, מבצק שתופח במקום שלושה ימים ואז נאפה בתנור אבן, ופסטה טרייה תוצרת בית. באגף הקונדיטוריה ניתן למצוא מטעמים דוגמת עבמבר, עוגיית שקדים טריפוליטאית דחוסה ולחה במקצת, שקצת מזכירה בטעמיה עוגיית אמרטי איטלקית; ובולו, לחם חמאה עם צימוקים שבטריפולי שוברים איתו את הצום של יום כיפור. חוץ מזה מתאים את עצמו התפריט לחגי ומועדי ישראל: היות וביקרנו במקום בסביבות ט"ו בשבט יצא לנו לטעום שטולן - עוגת פירות יבשים אוסטרית, שקצת מזכירה במראה ביסקוטי אבל רכה יותר, המנוקדת בשפע של חמוציות, משמשים, צימוקים ואגוזים ומצופה באבקת סוכר. במקביל, בקונדיטוריה התחילו כבר לעבוד על אוזני המן, במילוי פרג, תמרים, אגוזים, שוקולד, נוגט ועוד ועוד.

דפנ'ס - מפגש בין שני מטבחי עולם שונים

למרות השעה המוקדמת יחסית החלטנו לפנק את עצמנו בגיחה קצרה לאיטליה: הזמנו פיצה ביאנקה - כלומר פיצה לבנה, ללא רוטב עגבניות – ורביולי סלק וגבינת עיזים. שתי המנות הפתיעו לטובה. הפיצה הייתה דקיקה, עם בצק מופלא שהוא בו זמנית פריך וניתן לקיפול בקלות, עטויה רוטב שמנת וגבינות קליל ומנוקדת פיסות שום אפוי ונגיעות בלסמי, שהעניקו עקצוץ מענג לכל העסק. הרביולי היה יפיפה, אדום ובוהק, עשוי מבצק עשיר ונגיס בדיוק במידה הנכונה, ממולא בגבינת עיזים משובחת ושוחה ברוטב שמנת עדין.

אחר כך נזכרנו שאנחנו בכלל בארוחת בוקר, והזמנו קפה (אני), מיץ תפוגזר סחוט טבעי (מיכל), וצלחת של מגדנות. היא כללה, בנוסף לשטולן ולאוזני המן המוזכרים לעיל, גם מאפה חמאה ושמרים נהדר, במילוי שקדים ואגוזים מקורמלים, ואת עוגת הבית של המקום: עוגת גבינה עדינה-עדינה, מבושלת עם שוקולד לבן, על בסיס של בצק פריך ובציפוי קרם שמנת חמוצה. העוגה הזו נהדרת גם בפני עצמה וגם כבסיס לכל מיני תוספות שאורן נהנה לפזר עליה, בהתאם לחשק: תותים, אוכמניות, מרנג, קרם לימון ועוד.

אחרי האוכל, שבעים ומרוצים, קנינו כמה לחמי מחמצת לבית, וקצת עוגיות להביא להורים בשבת (מה, להם לא מגיע ליהנות?) נחזור, בטח שנחזור, עוד לא סיימתי את השיחה עם אורן, ויש מלא מה לנסות בתפריט.