הזמנה למשתה גרוזיני: סופרה ראשון לציון

"החצ'פורי היא מנה גיאורגית קלאסית, מדובר בסירת בצק שמרים שניאפת עם גבינת סולוגוני גרוזינית ומשתכשכת בה ביצה חצי רכה. כאן היא מוגשת עם חתיכות חמאה צהובה ועם רוטב שזיפים ירוקים חמצמץ נהדר, שביקשנו תוספת ממנו..." ענבל לורן מגלה את המשתה הגרוזיני השמח של סופרה ראשון לציון הכולל מאכלים מסורתיים עם טוויסט עכשווי, עיצוב שמח, מוזיקה נעימה וכמובן גם יינות ובירות קווקזיות. מי מצטרף?

קולנוע תמיד עושה לי חשק לאכול. במיוחד קומדיות רומנטיות שמככבות בהן ארוחות שחיתות. כך אחרי הסרט בסינמה סיטי בראשון לציון מצאנו את עצמנו במסעדת סופרה הגרוזינית שנמצאת במתחם. זה היה במוצאי שבת, בשעה תשע בערב, והמקום החל להתמלא בצעירי (ובעיקר צעירות) העיר. החלל של סופרה מעוצב בצבעי שחור, עץ וזהב, בתוספת כתמי צבע נועזים יותר בנברשות ובצלחות הקרמיקה הצבעוניות שעל השולחנות. צבעים חמים האופייניים כל כך לגיאורגיה. בלב המסעדה בר ענק, עם מגוון משקאות שלא משאיר מקום לספק: מדובר בבר-מסעדה. התאורה נעימה, בהירה מספיק כדי ליהנות מהאכילה אך גם נותנת תחושה מעט אפלולית של בר. עידן, שעובד כבר שנה וחצי במסעדה, היה המלצר שלנו באותו הערב, והוא שילב בין קלילות ולבביות לצד בקיאות מרשימה בתפריט - אחרי לימוד התפריט הרגשנו שאנחנו מוכנים מתמיד לגשת למלאכה.

מנה שהיא מוזיקה

סביצ׳ה דג הייתה הראשונה שהגיעה לשולחן, מנה מעוררת התפעלות, המעוצבת בדמות עמוד תווים: סלק וצנונית משובצים בין קווים של דניס ורוטב איולי. פלטת הצבעים מרהיבה לא פחות - טורקיז הצלחת, ירוק הנבטים ורוטב עשבי התיבול עומדים בניגוד מעניין לבורדו הסלק וורוד הצנונית. במלה אחת: מוזיקה. בן זוגי בחר בפטריות פורטובלו בגריל, מהן נהנה מאד. הפטריות הוכנו ברוטב סלק, והיו עסיסיות מאד. הן לוו בסלט חסות שקפץ אלינו מהצלחת מרוב רעננות. מנה נפלאה שפותחת את התיאבון, וגם נדיבה מאד.

והתיאבון אכן נפתח. לשולחן זרמו חמוצי הבית, הום פרייז, חצ׳פורי אצ׳רולי, קבב קווקאזי, יחד עם צ'׳ייסרים של צ׳צה, וודקה גיאורגית מסורתית העשויה מענבים. באיטליה היו קוראים לזה גראפה, אך כפי שאמר לנו מנהל המקום: ״הגרוזינים אומרים שזה וודקה אז אני לא מתווכח״. היא, אגב, הרבה יותר עשירה בטעמיה מהוודקה הרוסית המוכרת, אז גם אם אתם, כמוני, לא מחובבי הוודקה, מומלץ לנסות אותה. בשולחנות הסמוכים גם כן הלכו על צ׳צ׳ה כנראה, כי בינתיים התחילו לרקוד שם בישיבה, וגם להצטלם עם מקלות סלפי. אך אני מקדימה את המאוחר. לכל מנה מגיע כאן תיאור משלה. אז מנה מנה.

חמוצי הבית של סופרה הם ירקות חתוכים גס: כרובית, מלפפון, לפת, צנון, פלפל גמבה, גזר ועוד. כל אלה כבושים בחומץ, בתוספת סלרי, פלפל אדום חריף ופלפל שלם. מלווה חובה לארוחה קווקזית כהלכתה. על ההום פרייז עידן המלצר החביב שלנו אמר: ״לא טעמתם כאלה״ אז היינו מוכרחים להזמין אותם, כמובן. תפוחי אדמה בגריל, עם רוטב צ׳ילי חריף, שום וחמאה. פיקנטיים, עשויים היטב, נימוחים, אולי ההגדרה המילונית למזון מנחם. והם ליוו אותנו לאורך כל הערב, כך שמדובר במנה גדולה מאד. בשלב זה המקום כבר מלא עד אפס מקום, והמוזיקה עולה יחד עם האנרגיה האנושית הממלאת את החלל.

סופרה דה סופרה

בשלב הזה הגיעו העיקריות: חצ׳פורי, אצ׳רולי וקבב קווקזי. החצ'פורי היא מנה גיאורגית קלאסית, מדובר בסירת בצק שמרים שניאפת עם גבינת סולוגוני גרוזינית ומשתכשכת בה ביצה חצי רכה. כאן היא מוגשת עם חתיכות חמאה צהובה ועם רוטב שזיפים ירוקים חמצמץ נהדר, שביקשנו תוספת ממנו. את האצ׳רולי אכלנו כמו שלימד אותנו פעם בחור ארמני. בוצעים חתיכת בצק מדפנות הסירה השמנמנות וטובלים אותה בתערובת הגבינה-ביצה-חמאה שנמצאת במרכזה. הקבב הקווקזי עשוי מבקר וכבש ומוגש עם ירקות בגריל, פירה תפוחי אדמה וטחינה. הקבב עסיסי וטעים מאוד, הגודל נדיב: ארבע קציצות גדולות, הירקות ספגו מרוטב הבשר. בקיצור, כל מה שאפשר לבקש מקבב. סופרה דה סופרה.

את הארוחה ליווינו, נוסף על הצ׳ייסרים של הצ׳צ׳ה, בספראבי, יין אדום יבש מגיאורגיה, ונהנינו מכל לגימה. לקינוח, למרות שהאמינו לי לא היה מקום בכלל, הזמנו קרם ברולה, שהיה עדין ולא מתוק מדי, ומשהו מהטעם והמרקם שלו הזכיר לי את קרם הפטיסייר של אמא שלי, וזו כנראה המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לתת לקינוח.

סופרה היא מסעדה בצהריים שהופכת לבר-מסעדה בערב, עם אוכל קווקזי מהנה, מוזיקה שנותנת בראש, אווירה שמחה ושירות לבבי. אל תשכחו לעשות סלפי.