כמו בבית של סבתא: גוסטו די נונה בקיבוץ מורן

"הנחנו בצד את כל עניין הקלוריות והדיאטה, והתפרענו עם פיצה ארבע גבינות שחיברה בין מוצרלה, פרמז'ן, בולגרית ועיגולי גבינת עיזים. כל זה הגיע על בצק דק, ורוטב עגבניות עדין..." היא נפתחה לפני מספר חודשים וכבר תפסה לה מקום של כבוד בקרב תושבי הצפון. קרין אביב מבלה ערב איטלקי משפחתי בגוסטה די נונה בקיבוץ מורן

מה שיש לי להגיד לכל מי שהולך למסעדת גוסטו די נונה זה "מקנאה בכם!". היה לנו כל-כך כיף שם, שאני מחכה להזדמנות הראשונה שייצא לי להגיע שוב לאזור, כדי לאכול בה פעם נוספת.

הצפון התחדש בגוסטו די נונה

המסעדה הצנועה הזו ממוקמת בתוך מתחם צימרים יפה בקיבוץ מורן (אף שאינה חלק מהמתחם), כשטבע עוטף אותה מכל עבר. הכניסה המרשימה, המציגה לראווה שלל חומרי גלם איטלקיים וגליליים, שואבת את האורחים מיד אל תוך חוויה איטלקית אותנטית, כאילו זה הרגע נכנסתם למטבחה הקטן של סבתא. על השולחנות מונחות מפות משובצות בצבעי כחול-לבן-אדום, ועל הקירות שלל תמונות אווירה טוסקניות שיאפשרו לכם להפליג בדמיון למחוזות ארץ המגף.

נועם קבילו, הבעלים של המסעדה שנפתחה לפני מספר חודשים, לקח על עצמו לשחזר את מטבחה של קרובת משפחתו. לצורך כך, חבר אל השף אנטוניו מנסה, שלו רזומה עשיר ממסעדות מצליחות בתל אביב, אך לפני כעשור בחר להתנתק מהמולת העיר ולעבור יחד עם משפחתו לצפון הפסטורלי והמוריק.

התפריט כאן הוא איטלקי עם נגיעות ים-תיכוניות, קליל ולא מתחכם, וגם כשר למהדרין. גוסטו די נונה (בתרגום חופשי: "טעם של סבתא") הוא מקום המתאים מאוד לבילוי זוגי, יחד עם המשפחה וגם לאירוח של קבוצות. בערב בו ביקרנו במסעדה, שמענו רק אנגלית סביבנו, ככה זה כנראה כשתושבי האזור בוחרים להרשים את האורחים שהגיעו מעבר לים.

להתחיל עם...

את ארוחה שלנו פתחנו עם מגוון מטבלים: טחינה, צזיקי, פלפלים חריפים וזיתים, שהוגשו לצד פיתה נפוחה שזה עתה יצאה מהתנור. בצענו את הפיתה, העמסנו עליה מטבלים, והתענגנו. זכורה לי מאוד לטובה הטחינה העדינה והמאוזנת בטעמיה.

מגזרת הסלטים, הלכנו על המלצת השף, סלט רוקט ועדשים שחורים ששודכו יחד עם פטריות גדולות וטריות, ובצל סגול ומעל הכל רוטב בחמיצות לימונית. הסלט היה מרענן, השילובים נעמו מאוד בחיך, ומה שבטוח - לקחתי לי רעיון לארוחת ערב בבית, בתקווה גדולה שאצליח לשחזר את הטעימים של המנה. סלט נוסף שטעמנו היה של פטריות מוקפצות עם שום על מצע של עלי רוקט, עגבניות שרי ופלפלים קלויים. מנה מומלצת מאוד לכל אוהבי השום.

להתקדם ל...

בשלב הזה לקחנו לנו ההפוגה קלה. הבטנו סביב ונהנינו לראות איך האווירה המשפחתית עוטפת את כל אורחי המקום. ואז היא הגיעה, גולת הכותרת של הערב כולו - 'בטטה מדורה'. הבטטה נחצתה לשניים ונצלתה על להבות אש, כאשר הריח השרוף שליווה את המנה, נתן את ההרגשה שהבטטה יצאה זה עתה מהמדורה. את הבטטה עטף רוטב של קרם שמנת ופרמז'ן. קרם עשיר, כבד ומלוח שהשתלב בצורה מושלמת עם המתיקות של הבטטה. המנה מקורית, טעימה, עשויה היטב ומומלצת מאוד.

ואיך אפשר לאכול במסעדה איטלקית מבלי לדגום את הפיצות של המקום. אז הנחנו בצד את כל עניין הקלוריות והדיאטה, והתפרענו עם פיצה ארבע גבינות שחיברה בין מוצרלה, פרמז'ן, בולגרית ועיגולי גבינת עיזים. כל זה הגיע על בצק דק, ורוטב עגבניות עדין. להפתעתנו, על הפיצה הונחו ריבועי תפוח אדמה אפוי, שקצת לא הסתדרו לנו במנה, ונאמר לנו שהשף מקבל הרבה מחמאות על הטוויסט הזה. את הפיצה מאוד אהבנו, לתוספת לקח לנו זמן להתרגל, אבל בעצם עד שהתרגלנו, הפיצה נעלמה.

לסיים עם...

את האורחה חייבים לסיים עם משהו מתוק, אז הפעם בחרנו לנעוץ כפיות בריבוע בראוניס גדול שצוותו לו אגוזי מלך, ולצידו הוגשה גלידת וניל טעימה. לא התאפקתי וטעמתי גם את הטירמיסו של גוסטו די נונה. זה היה טירמיסו שנשאר נאמן לעשייה ולהגשה המקורית (וכך אני אוהבת את המנה). פה לא היו אינטרפטציות, למעט ההגשה המקסימה בצנצנת מפתיעה ביופייה. המנה הייתה מושלמת.

הדברים הקטנים שגרמו לנו ליהנות מהמסעדה, מעבר לטעמים המצוינים בצלחת, היו האווירה והיחס של הצוות. זכינו אנו, ושאר האורחים במסעדה, למינון מדויק של בדיקה אם הכל בסדר, שליטה מצוינת בתפריט והמלצות נפלאות. לא יכולתי שלא להתפעל גם מהשליטה של הצוות באנגלית וההסברים לאורחים שהגיעו מחוץ-לארץ.